מה שמוזר פה באמת זה שבסוף חודש מרץ, חמישה מחזורים לפני הפלייאוף, קבוצות עדיין עושות שינויים כאלה דרסטיים בסגל.

פתאום צצים להם סדקים בכל מה שקשור להתנהלות בקבוצה מה שמשפיע גם על היכולת. מה גורם לאותם סדקים לצוץ כעת? ממה נובע השינוי המשמעותי ביכולת? אז למי שלא עקב, הנה תקציר החודשים האחרונים של הקבוצה.

אדם שהתנתק מהאינטרנט לאורכו של יום חמישי (שבמקרה היה היום האחרון לביצוע טריידים בנ.ב.א) יופתע לגלות קבוצה חדשה לגמרי מסביב ללברון ג'יימס.

ג'ורדי אמר פעם כי יש שני סוגים של מנהלים מקצועיים: כאלה שהכל אצלם מסודר וידוע מראש וכאלה שמגיבים לפי תחושת הבטן והאינטואיציה. מאז גורדי הספיק לעבור לעמדת המאמן ונראה שהאין-טואיציה שלו ברורה לכל

חלון העברות הסתיים ואנחנו מסכמים - תופעת השחקנים שחוזרים מחו״ל ולמה הקבוצות הטובות בליגה רודפות אחריהם למרות אי ההצלחה. האם השחקנים ישראלים פיצחו את השיטה ומצאו קיצור דרך? איזה קבוצות התחזקו? איזה נחלשו? וכמובן לא יכלנו להתאפק וניהלנו דיון על בניון.

סנטאנדר, ווסטהאם, ליברפול, צ'לסי, ארסנל ומעתה גם מכבי פתח תקווה. זה מה שקורה לצערי לאגדות כדורגל ששבות לישראל. יוסי לא למד מהטעויות של ברקוביץ ורביבו, חזר הביתה, ומשלם ביוקר.

עושה רושם שגם ונגר מבין את זה. הוא קורא ושומע את הביקורת המתגברת. הוא רואה שהיציעים במשחקים האחרונים מתרוקנים, ומרגיש את הייאוש והאדישות ביציע. לכן, הוא מנצל את חלון העברות של ינואר כדי לנסות ולהציל את העונה בליגה

ינואר מתקרב בצעדי ענק ועמו גם חלון ההעברות שבפתח. שחקנים שמעמדם בקבוצות מתערער או שמחפשים להתקדם, יצטרכו לעשות את הבחירה החכמה לגבי הצעד הבא בקריירה שלהם. אני אמליץ כאן על הבחירה הנכונה בעיניי עבור השחקנים, הכוללת מעבר למועדון שמתאים להם ושזקוק לשחקן מסוגם

בפרק #47 דיברנו על: המחזור השני של ליגת העל, סיכום חלון ההעברות הישראלי, דירוג חלון ההעברות האירופאי, היורובאסקט ונבחרת ישראל בכדורגל בפינה חדשה של זיו להבי

יש לי המון הערכה לשחקן כמו גל אלברמן, אבל הוא היה צריך לכבד את המקום שנתן לו בית במשך שבע שנים ואת האוהדים שלא הפסיקו לאהוב אותו. הוא היה צריך לפחות לחכות שדברים יתייצבו ולשבת עם הקבוצה ולשמוע מה יש להם להציע