"גל אלברמן הוא לא שחקן שישנה לך את הקבוצה אבל הוא כל מה שאתה רוצה מקשר אחורי"
אחד המעברים היותר מדוברים בעונת המלפפונים עד היום הוא המעבר של גל אלברמן לרשות הירוקים.
אין ספק שמדובר בשחקן עם ניסיון עשיר וים של קבלות שצריך ויכול לחזק את הקישור האחורי של מכבי חיפה למרות גילו היחסית מבוגר.
מבחינת האוהדים הירוקים אפשר לקרוא ברשתות על תגובות של שביעות רצון והחתמה מעולה לצד דיבורים פסימיים על פלופ והימור לא מושכל של מכבי חיפה.
אין ספק שחובת ההוכחה תהיה עליו רק שזה הולך להיות קשה עד מאוד – אף רכש נוצץ לכאורה שהגיע לירוקים בשנים האחרונות לא הצליח לתקוע דגל ולקחת את המושכות.
כידוע, מכבי ת"א לא הציעה לגל חוזה חדש והוא בחר לקבל את החוזה שמכבי חיפה הציעה לו. זאת נראית כמו החלטה הכי מושכלת שהוא היה יכול לקבל – שכר טוב עם סיכוי יותר טוב לקבל את חולצת ההרכב ולקבל יותר דקות משחק למרות גילו המבוגר.
מצד שני, הצהובים נתנו לו בית חם. במשך שבע שנים הוא היה חלק מרכזי בכל ההישגים שהצהובים השיגו ולבש את סרט הקפטן תקופה ארוכה במצטבר.
האוהדים הצהובים תמיד תמכו, אהבו ועודדו אותו. בין אם שיחק ובין אם לא.
המצב לאחר תום העונה במכבי ת"א היה לא פשוט – לא רק שהקבוצה סיימה ללא תואר גם הכל החל להתרופף מלמעלה, לא היה ידוע מי מנהל מקצועי ומי מאמן, האם ג'ורדי ימשיך ובאיזה תפקיד.
אף שחקן שסיים חוזה במכבי תל אביב לא קיבל הצעה לחוזה חדש מהקבוצה בגלל כל הבלאגן.
יש לי המון הערכה לשחקן כמו גל אלברמן, אבל הוא היה צריך לכבד את המקום שנתן לו בית במשך שבע שנים ואת האוהדים שלא הפסיקו לאהוב אותו. הוא היה צריך לפחות לחכות שדברים יתייצבו, לשבת עם הקבוצה ולשמוע מה יש להם להציע. אני לא אומר לקבל כל הצעה שהיו נותנים לו, אבל לפחות לתת להם את הכבוד וההזדמנות.
בעידן שכבר לא קיימים סמלים בכדורגל הישראלי אשאל מה בא קודם? קריירה אישית או כבוד למקום בו אתה נמצא?
