ביום ראשון, קצת אחרי החגיגה של ערן זהבי בסמי עופר, נפגשו שני הנרטיבים הללו למשחק באמסטרדם

הָיִיתִי רוֹצָה לְרֶגַע לִהְיוֹת סַבָּא מְבֻוגָּר שֶׁהָרֶגַע הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא זוֹכֵר זֶה כֵּשְׂעֵרָן זְהָבִי כָּבַשׁ אָז אֶת הַשַּׁעַר;

דקה 34, אלי דסה מעביר כדור רוחב מדוד, ראש לבן פוגש בכדור והוא עף לרשת. נדב יעקבי קורע את האוזניים עם הצעקות של שמו של כובש השער (הפעם בצדק לשם שינוי), אבל אני לא צריך אותו בשביל לדעת – זה גול של ערן זהבי.

תגידו, נגמר כבר המשחק? בטוח? כמה זמן הוא הוסיף השופט? ניצחנו? בטוח? אין מה לעשות. כשמדובר בנבחרת ישראל אי-אפשר להיות רגוע, גם אחרי שריקת הסיום...

גם אם אתם לא אוהדי כדורגל מושבעים, אתם לא רגילים לראות את פפ גווארדיולה במצב שבו הוא תופס את הראש ולא מצליח להאמין למראה עיניו אחרי עוד הדחה מליגת האלופות.

לגבי כל אחד מהמשחקים אתן סקירה קצרה, ולאחר מכן אשתף את ההימור האישי שלי.

את החזרה של ערן זהבי לנבחרת במיוחד במשחקים האחרונים, אפשר להגדיר כטובה. החלוץ, שלא מרבה להבקיע במדים הכחולים לבנים, כבש 2 שערים בשני המשחקים האחרונים והציג גם יכולת לא רעה, אבל האם דווקא הוא החלוץ שעדיף שישחק לצד דאבור, קצת קשה להגיד.

גם אם ישראל בכל זאת תעשה זאת ותעפיל לטורניר בפעם הראשונה, זה לא ימחק את העובדה שישראל היא מדינת ספורט נחותה ביחס למדינה אירופית ממוצעת.

אז לאור כל מה שנאמר למעלה, למה בכל זאת סולארי פוטר וזידאן הוחזר במהלך העונה?

בדומה למשחקי הברקאט NBA האהובים, מספר בלוגרים מהאתר החליטו להמר על המנצחת בכל אחד מהשלבים עד שנשארת אחת - זו שתניף בעוד קצת יותר מחודשיים את הגביע עם האוזניים הגדולות.