אין קבוצות חלשות יותר מנס ציונה. למזלה, יש לה את הפועל תל אביב שמצטיינת באיבוד נקודות מול קבוצות שלכאורה הן פחות טובות ממנה.

כולנו אוהבים ספורט, חלקנו ממש חיים את זה, כותבים על זה, הולכים כל שבוע למגרש, צופים כמה פעמים בשבוע בטלוויזיה ולא מפסיקים להתווכח על זה, אפילו יותר מאשר על פוליטיקה. אבל מה קורה כששני העולמות נפגשים, אם בכלל? החלטתי לבדוק מה יש למפלגות להציע לנו בהקשרים של ספורט.

בואו נתקדם להמשך המצעד שלנו ונעבור על עשרת המשחקים הגדולים במפעל בעשור האחרון

ההפסד האחרון של הנבחרת לסלובניה חיסל כמעט סופית את סיכויי ההעפלה של ישראל ליורו ראשון בתולדותיה. כצפוי, מיד לאחר ההפסד הגיעו קולות הצקצקנים שטענו כי הרצוג צריך ללכת הביתה. הטור הזה, בניגוד להרבה קודמים, לא בא לשכנע את הקוראים כי הרצוג הוא המאמן המושלם, אלא לציין כי הבעיה אינה מתמקדת במאמן, אלא חמורה בהרבה.

הרגשה קצת מוזרה לפגוש קבוצה שלא ניצחת עונה שלמה. קשה להתעלם מזה שנוצר סוג של מחסום פסיכולוגי. ובכלל, אפשר להגיד שמשחק בין בני יהודה לנתניה הוא גם משחק בין סגנונות

השער הגרנדיוזי שכבש שהיה גם לשער ניצחון נוסף שרשום על שמו הוא החותמת הסופית לכך שערן זהבי, סוף כל סוף, מקבל את המקום וההערכה שהוא ראוי להם מכלל הציבור הישראלי

פתיחת העונה הביאה איתה בשורה, לא מדובר בקרלס פרז ואנסו פאטי הצעירים המבטיחים שמביאים איתם את העתיד הזוהר, אלה בעובדה שברצלונה חוזרת למערך ה"9 מזויף"

כמו שבתחנות הרדיו יערכו את מצעדי העשור במוזיקה, אני גאה להציג בפניכם את מצעד המשחקים הגדולים בליגת האלופות בעשור השני של שנות ה-2000. ועכשיו, לחלק הראשון של המצעד: מקומות 11-20

דה ליכט, החל לעורר עניין אצל ברצלונה שלה חיבה רבה לשחקנים הולנדים ויובנטוס אל. כל שנותר לשחקן הוא להחליט לאיזה מבין שתי האימפריות הללו הוא בוחר ללכת

פגרת הנבחרות המייגעת סוף סוף הסתיימה לה, ליגת העל תכף חוזרת ואיתה גם ליגת החלומות, הנה כמה המלצות שיעזרו לכם לבנות את הנבחרת שלכם (כן, אני יודע שלא בדיוק עזרתי לכם במחזור שעבר עם שרידאן)