תמיד ידענו שבלאומית הכל יכול לקרות והעונה זה ממש כך, כי חצי ליגה נלחמת על הפלייאוף העליון ואפילו על העלייה

כשצפיתי אתמול במכבי חיפה משחקת מול הפועל תל אביב, הבנתי שבאמת שכבר אין שום קשר בין שני המועדונים שרק לפני 7 שנים התמודדו על האליפות זו מול זו ושיחקו בליגת האלופות, לבין שתי אסופות השחקנים שהתרוצצו באצטדיון המושבה.

בגיליון יום רביעי של "ידיעות" ובאתר YNET התנהל ויכוח אם הנהלת הפועל ת"א צריכה למסור לאיגוד הכדורסל את שמות המתפרעים. אחד העיתונאים התנגד לכך בטענה שצעד כזה יגרום לכך שהאוהדים יכעסו על ההנהלה וזה מצב בעייתי לקבוצת אוהדים.

אז כשליגות הכדורגל באירופה כבר נפתחו, וגם אצלנו בדיוק הסתיים מחזור ראשון של עוד עונה, החלטנו שזו הזדמנות טובה לבדוק מי מצליח לשרוד לאורך השנים בליגות השונות בעולם.

לפי התוצאה, הפועל עולה בהליכה אחורה עם עיניים עצומות, אבל לפי היכולת שהיא הציגה, היא עולה בזחילה איטית.

מי שרוצה לעלות יתאמץ קצת יותר וישיג את המשאבים הנדרשים לעלייה, ומדובר בתקציבים נמוכים בהרבה ממה שמקובל בליגת העל. התקציב של מרבית הקבוצות בליגה הלאומית הינו בסדר גודל של 5 - 7 מיליון ש"ח בלבד.

להיות אוהד של קבוצה כמו הפועל זה משהו שרחוק מלהיות משעמם: אליפות פה ושם, גביעים, אירופה, שלום תקוה אבל גם בלגאן שאין כמותו, סיפורים הזויים, דולי מנגה וירידת ליגה.

לא עשית לי משהו רע, לא פגעת בי אישית, בדרך כלל לא הייתי בכלל חושב לאחל לאחות הגדולה לרדת, אבל הפעם הגזמת הפועל.

נדמה לי שכתבתי עד כה על הפרשנים הרבה יותר מאשר על כל קבוצה אחרת. לצערי, לרוב אלו היו דברי ביקורת על רמת הפרשנות שלהם. אני חוזר על זה שוב כי בשבת האחרונה נשבר השיא מבחינתי.

הפועל באר שבע סיימה את דרכה בשבוע שעבר באירופה אחרי עונה חלומית. רגע לפני שהיא עושה את המעבר לליגה שלנו, עשינו סקר חוצה בלוגרים בכדי לדרג את הקמפיין האירופי של באר שבע ביחס לקמפיינים מוצלחים האחרים של הישראליות באירופה.