החלטתי להיחלץ לעזרת המנהלת וביצעתי השוואה פשוטה: בין הדירוג של כל הנבחרות באירופה לבין הדירוג של הליגות של אותן מדינות באופ"א. אחרי שמצאתי את המדינות עם הפערים הכי גדולים, ניסיתי להבין ממה הוא נובע עם התמקדות בנושא זרים שמשחקים בליגה, וליגיונרים מהנבחרת שמשחקים בחו"ל.

ברכבת לעכו חשבתי לעצמי איך קבוצה כמו הפועל חיפה יכולה להתאושש מהתרגיל הלא יפה של ממן/אלונה. תרגיל שבימים רגילים היה יכול לשבור קבוצה כזאת.

יש כמה סיבות להיווצרותה של קבוצה "שנואה", ואלו לדעתי העיקריות

עושה רושם שגם ונגר מבין את זה. הוא קורא ושומע את הביקורת המתגברת. הוא רואה שהיציעים במשחקים האחרונים מתרוקנים, ומרגיש את הייאוש והאדישות ביציע. לכן, הוא מנצל את חלון העברות של ינואר כדי לנסות ולהציל את העונה בליגה

בפרק #68 הבאנו את המומחים הגדולים ודיברנו על הכדורגל הישראלי, הליגה האיטלקית והליגה הספרדית. היה מעניין!

אוהדים יקרים, באף אחת מהקבוצות בארץ אין כרגע תהליך מסודר שבו בונים מחלקת נוער, מחלקת סקאוטינג, איצטדיון, מגדילים הכנסות ומציבים יעדים. הכל פשוט מקרי וזמני.

פגש ניר את סילבס וק'ש, אחזו הצפונים בצמד שערים, גלגלו ותפסו ופתאום - בום טראח, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. אנא קלינגר אל תצטער, נביא לך בלון אחר.

בהפסקה אני נכנס למקלחת מתוך תקווה להתעורר ומתוך הזדהות עם השחקנים שכנראה זה מה שקלופ עושה להם גם. במחשבה שניה מי שצריך להתעורר זה דווקא הקלופ ואולי לבצע חילוף לפני הדקה ה 758 כמקובל עליו.

אחרי התיקו המאופס מול אשדוד, וכשהיא רק שבע נקודות מהקו האדום המנהל המקצועי מו אלאך לא יכול היה להרשות לעצמו להישאר אדיש למצב וזימן את המאמן הזמני רוב מאס לשיחה אסטרטגית -  כיצד  להחזיר לשחקנים את הביטחון ולהעלות את הקבוצה על מסלול הנכון.

פעם היה ניתן לקרוא למשחק הזה משחק מרכזי, אומנם לא מהסיבות הנכונות, אבל היה שם את כל הריגוש, המתח ובעיקר (לצערנו) בלגן מסביב. והיום? ההחלטה לא להביא את הקהל האורח הוציאה קצת את העוקץ מהמשחק הזה ומה שנותר זה קרב בין שתי קבוצות בליגה בעלות שאיפות שונות.