בכתבה הזו אתמקד במעבר נדיר ולא צפוי - מענף קפיצות הסקי לענף האופניים

אם נרד יותר לפרטים נוכל להבין כמה חכמה וקלאסה יש במתפרצת הזאת

אין צורך להרחיב על היכולות של שיימן, אחד המגנים הטובים בארץ כבר כמה שנים, גם אם הוא לא זוכה ליותר מדי "זמן מסך". שיימן הוא הכי רחוק שאפשר מראוותנות. גם העונה, כמו רוב הקריירה שלו, הוא היה בשיאו כשפשוט ביצע את המוטל עליו

בברזיל נהגו לומר "זה לא משנה כמה שערים נספוג, תמיד נבקיע אחד יותר" וזה לא היה רחוק מהמציאות. אלא שעם הזמן פני הכדורגל השתנו.

לא חסרים מקרים של קבוצות כדורגל כושלות, או קבוצות שסובלות מניהול לא תקין. אבל יש גם מקרים של קבוצת כדורגל עם ניהול נכון ותפקוד לעילא ולעילא, זאת בעיקר על רקע נוף מחוספס של ליגה ובה קבוצות כדורגל שסובלות מניהול בעייתי. זה לא המקרה של קרסנודאר.

"אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר" מסביר קרמבו לסרג'יו באחת הסצנות הזכורות ביותר ממבצע סבתא

לאחרונה, כמעט בכל משחק מרכזי ולעתים אף זניח, צוות השידור מנהל דיון מעמיק על התפלגות מנחשי הווינר.

איך מתארים ריק, או מה שמכונה בעברית ואקום? די קשה לתאר משהו שאין בו כלום, שיצא ממנו כל האוויר.

למרות הכאוס הטקטי, עדיין אפשר למצוא נרטיב משותף כמעט לכל הנבחרות.

אמנם אינני אישה, אבל בכל זאת חיפשתי את העיניים של לברון ג'יימס בזמן ראיון הסיכום שלו, בתום המשחק הרביעי והאחרון בסידרת הגמר ב-NBA. חיפשתי ולא מצאתי