יומן האליפות של צרפת – פרק 4

לפרקים הקודמים

"אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר" מסביר קרמבו לסרג'יו באחת הסצנות הזכורות ביותר ממבצע סבתא. ציטוט זה יכול לתאר לא רק את פריצתו המופלאה של אמבפה במהלך שהוביל לשער הרביעי שהבטיח ניצחון צרפתי, אלא את ההופעה כולה של הילד. הוא התחיל במחצית ראשונה טובה מאוד וסיים במחצית שניה מצוינת. לפני כל דבר אחר, המשחק הזה היה ההצגה הפרטית של קיליאן אמבפה. אם ביום מן הימים הציפיות ממנו להפוך לזוכה בלון ד'אור יתממשו, אז המופע שנתן בשמינית גמר מונדיאל 2018 יתואר כציון דרך משמעותי ביותר.

קיליאן אמבפה היה בלתי עציר. קרדיט לעמוד הפייסבוק Fifa World Cup

בטרם אתייחס לצרפת, אני רוצה לפרגן לארגנטינה. למרות הטעויות ההגנתיות הרבות, על אף מיעוט האיומים לעבר השער והתוצאה הדי משקרת, זה עדיין היה אחד ממשחקיה הטובים ביותר של האלביסלסטה בשנים האחרונות, בוודאי בהתחשב בזהות היריבה. ההרכב של סמפאולי (או מי שלא בוחר שם את ה-11) היה נראה לי תחילה הגנתי מדי, אולם דווקא בצורה זו הצליחה ארגנטינה להציג כמה מהלכים התקפיים שמזכירים ימים יפים יותר. רבים מדברים על רוח הלחימה והתשוקה שהפגינו השחקנים במשחק, אלו בהחלט היו שם, אבל גם היה ניסיון אמיתי לשחק כדורגל יוזם, לא רק ללכת למוכר והידוע, אלא סופסוף לנסות איזה מהלך טקטי מפתיע. בסופו של דבר המשחק הסתיים בהדחה כי ממול עמדה נבחרת טובה בהרבה. למרות התוצאה הסופית, האוהדים הארגנטינאים יכולים ללכת הביתה בראש מורם. לטעמי הדחה במשחק מסעיר שכזה עם כל רכבת הרגשות שעוברים תוך כדי עדיפה עשרות מונים על פני הדחה צפויה במשחק סגור של ארגנטינה והפסד מינימלי של 1-0.



מבחינת צרפת המשחק הזה הוכיח שהצבתה בצד החזק של ההגרלה כלל לא בטוח שעושה לה רע. נבחרות שבאות לנצח, שמנסות לשחק פתוח מול החבורה של דשאן, עלולות לשלם מחיר כבד מאוד מאחור. צרפת פתחה בדיוק בהרכב בו חשבתי שתפתח, נתנה לארגנטינה להניע כדור ממש כמו במשחקים נגד פרו ואוסטרליה וניסתה לעקוץ. במשחקים הקודמים, אם זאת מכיוון שהיו יריבות נחותות וחששניות יותר או משום שעדיין היה מדובר בשלב בתים ולא בנוק אאוט, פרו ואוסטרליה השאירו בכל רגע נתון הרבה שחקנים מאחור מה שלא אפשר לצרפתים לצאת מהר קדימה לאחר חטיפת הכדור (חשוב לזכור שזה עדיין לא מנע מהם לנצח). לעומתן, ארגנטינה מן הפתיחה ובמיוחד אחרי הפיגור, לא רק שלטה בכדור, אלא גם שלחה שחקנים רבים קדימה מה שאפשר לנבחרת הצרפתית שטחים גדולים. זה היה בדיוק מסוג המשחקים המתאימים ביותר להוכיח את עצמתה האדירה של צרפת. בעשר הדקות בהן צרפת הפכה את התוצאה מפיגור 1-2 ליתרון 4-2 ראינו כמעט את כל הפוטנציאל של הנבחרת הזאת בא לידי ביטוי. השילוב של דקות פנומנליות שכאלה, יחד עם היכולת לנצח משחקים רדומים ומבוקרים יותר הביאו אותי להאמין שלטריקולור הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות הפעם בגביע העולם.

רוב המשחק מתנהל בשטח של צרפת וזה בדיוק מה שהיא רוצה להשיג. קרדיט לאתר Whoscored.com

לצד כל הטוב הזה היו גם צדדים שליליים ובראשם ההגנה אשר ספגה שלושה שערים ובחלק ההתקפי ז'ירו וגריזמן לא היו בשיאם, כך שבטוח שיש לצרפת עוד לאן להשתפר. השער המדאיג מבחינת צרפת הוא השער של די מריה. הסטת כדור מקרית ברחבה ושער מצמק עמוק בתוך תוספת הזמן אלו מקרים שאפשר לחיות איתם, קשר שעומד כ"כ חופשי בטווח בעיטה מהשער זהו מקרה שדשאן יצטרך לתת עליו את הדעת. קאנטה לא יכול להיות בכל מקום (למרות שהרבה פעמים נראה שזה בדיוק מה שהוא עושה) ולכן כאשר הוא עוזב את המרכז צריך למצוא לו חיפוי. קיימת כמובן האופציה שפוגבה או מטווידי ירדו אחורה, זו בעיה מסוימת מכיוון שאין זה האופי שלהם והם אינם נחשבים לשחקנים מאוד אחראים הגנתית, האופציה השנייה שאחד הבלמים יוצא ללחוץ גם בה יש חיסרון וזה השטח שהוא משאיר לכדור עומק. עד עכשיו צרפת נשענת על יכולת מעולה של קאנטה, זה ממש לא פותר אותה מלהמשיך לחשוב כיצד להשתפר.

בפן ההתקפי ז'ירו וגריזמן דווקא השתלבו בשיטה נהדר ועשו את מה שציפו מהם פחות או יותר, כלומר הם דבקו בתכנית המשחק והוציאו אותה לפועל די טוב. מבחינה אישית, כשחקני התקפה שאמורים לסיים התקפות ולהכריע את המשחק, הייתה חסרה לעניות דעתי מעט חדות. גריזמן כבש בפנדל והדביק כדור חופשי למשקוף, זאת לעומת המשחק הפתוח בו התקשה הרבה יותר לאיים על השער. ייתכן שתשומת הלב שיתפוס אמבפה במשחקים הבאים תאפשר לו להיות חופשי יותר. ז'ירו מבחינתו חתום על בישול פנטסטי, אבל לא היה אופציית מסירה מספיק טובה ליציאה קדימה. דיברנו בפעם הקודמת על כך שצרפת יכולה לסמוך על כך שבכול פעם יהיה לה כוכב תורן, הפעם זה היה אמבפה אולי בפעם הבאה יהיה זה אחד מחבריו לחוליית ההתקפה.



ברבע הגמר מחכה אתלטיקו מדריד, סליחה אורוגוואי, שיכולה לעשות לצרפת בית ספר בהגנה נסוגה ויציאה להתקפות מהירות. אם לא תשיג שער מוקדם, אלופת העולם שבדרך תתקשה למשוך את קבאני והחברים קדימה מה ששוב, כמו במשחקים משלב הבתים, ישאיר לה מעט שטחים מקדימה. האופן בו ינסה דשאן להתמודד עם הצפיפות הצפויה מסקרן ביותר. שינוי אחד לפחות יהיה בהרכב משום שמטווידי מושעה בגלל צהובים. אפשר לומר בוודאות די גבוהה שטוליסו יחליף אותו ומבחינת איכות צרפת לא נפגעת. מה שבעייתי יותר הוא התיאום וראינו את זה במשחק הפתיחה נגד אוסטרליה בו קשרה של באיירן מינכן לא היה טוב והתקשה להשתלב במסגרת הקבוצתית. למרות שאני מעריך שלא נראה עוד שינויים בהרכב, מאמנה של צרפת לבטח מודע לכך שז'ירו צפוי להתקשות מאוד נגד גודין וחימינז. כולנו ראינו את פורטוגל מנסה להכניס הרבה כדורי גובה לרחבה ונבלמת פעם אחר פעם כשגם כניסתו של חלוץ קלאסי בדמות אנדרה סילבה לא עזרה לה שכן הוא כמעט ולא נגע בכדור. האם נראה את דמבלה עולה בהרכב ומוסיף מהירות או את פקיר לו יש בעיטות טובות מרחוק? כפי שאמרתי כנראה שלא, אבל בהחלט ייתכן והטריקולור תזדקק לכלים ההתקפיים שלה מהספסל בכדי להכריע את ההתמודדות. עוד נקודה לקראת סיום שראוי להזכיר אותה היא ההיכרות העמוקה בין שחקני ההגנה של אורוגוואי לכוכב הצרפתי אנטואן גריזמן. אנו נוטים לראות בהיכרות שכזו יתרון להגנה אך זה לא בהכרח המצב. פנומן כמו גריזמן בהחלט יוכל לנסות ולנצל את האיטיות של חבריו להבקעת שער שדה ראשון בטורניר.

התחזית שלי היא שלא נראה משחק מענג ורב שערים כפי שזכינו בשמינית הגמר, אבל התוצאה תהיה זהה – צרפת בשלב הבא על חשבון יריבה דרום אמריקאית.

לפרקים הקודמים

הפעם זה נגמר רק במשקוף, בהזדמנות הבאה גריזמן כבר ימצא את הרשת. קרדיט לעמוד הפייסבוק Fifa World Cup
Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח