בכל פעם שאני משוחח עם לוחם MMA ישראלי, מתישהו, ללא יוצא מן הכלל, עולה לו שם אחד - עילאי ברזילי. אני עוקב אחרי עילאי, מתחילת הקריירה החובבנית שלו, כך שהיתה זו רק שאלה של זמן, עד שאשב לשיחה עם הבחור הנחמד (מחוץ לזירה) הזה על תחילת הדרך, המצב כרגע, והמבט לעתיד.

מיד עם התיישבותי בעיר, התחלתי להציע את עצמי לכל מיני קבוצות חובבים באזור. הערכתי שכעבור כמה שנים ספורות אגיע אולי לליג וואן או לצ'מפיונשיפ ומכאן אוכל להתקדם לפרמייר ליג. לצערי, כל הקבוצות אליהן פניתי לא התלהבו למנות מאמן שלא אימן מעולם ובטח שלא זר

מיד לאחר ההודעה הדרמטית של חביב, הרשת התחילה להרעיש עם הדיון התמידי על "מי העז? (Goat - Greatest of all time), וחביב מקבל המון "קולות".

למה האירוע הזה כל כך מדובר ומתוקשר? מפני שבראשו עומד הקרב בין האלוף הדגאסטני הבלתי מנוצח, חביב נורמאגומדוב לבין הטוען לכתר, האמריקני, ג'סטין גייטג'י.

בימים האחרונים עולם הקרוספיט עוסק בסערה סביב האמרה של מייסד ומנכ"ל "קרוספיט" גרג גלסמן, אך לפני שנבין מה עומד מאחורי הסערה, בואו נחזור אחורה ונבין קודם כל מה זה בכלל קרוספיט.

אחד הדברים שאני הכי אוהב, זה לדבר על MMA. רק דבר אחד בהקשר הזה אני אוהב יותר, וזה לדבר על MMA עם העוסקים במלאכה, ובעיקר הישראלים מביניהם. הפעם התיישבתי לראיון עם טריאל "האריה" אבאסוב, לוחם מעט שונה בנוף בכך שהוא בא מרקע די ייחודי אצלנו.

אני זוכר את האמוציות, ובעיקר את ההתרגשות לקראת חגיגת הקרבות הזו, ואת ההתפוצצות של כל אלה בזמן הצפיה. היום, בעודינו בעוצר יציאות, החלטתי לחזור אל האירוע הזה ולבדוק – ממרחק של עשר וחצי שנים – האם באמת הוא היה אירוע שהצדיק את ההתלהבות הזו.

בשבת האחרונה, ה-8 לפברואר, התחלתי לחשוב על השוואה מעניינת - יובנטוס וג'ון ג'ונס

הבשורה אמיתית לשערה של מנצ'סטר יונייטד ואולי אף כדורגל עולמי בעתיד אמורה להגיע מהשם – דין הנדרסון (בן 22, גובה: 188 ס"מ, משקל כ – 85 ק"ג) החל את דרכו במנצ'סטר יונייטד בגיל 14 אחרי שהגיע מקרלייל יונייטד.

לאחר אירוע ה MMA בלאטור 234 שנערך בתל אביב ביום חמישי ה 14 לנובמבר, מתנהל דיון שאותי, כאוהד MMA, מאוד מעציב, ואפילו מאכזב.