זה שוב אני, מנסה לשכנע אתכם להצטרף למליוני אנשים שנהנים (ביתר שאת, לאורך משבר הקורונה בספורט העולמי) מחוויית צפיה רציפה, בספורט הכי דינאמי וממכר שיש – MMA. התכנסנו כאן הפעם, לרגל הצטרפות מקרים מעניינת מאוד.

UFC 254, אחד מאירועי ה MMA הכי מצופים של 2020, מגיע אלינו במוצאי שבת הקרובה (24 לאוקטובר). מכיוון שהאירוע מתקיים ב"אי הקרבות" באבו דאבי, ובעיקר מכיוון שקהל היעד המרכזי, נמצא ברוסיה ואירופה\אסיה\מדינות ערב, הקארד המרכזי יחל בשעה 21:00 שעון ארץ הקודש. במיוחד כדי שלא יהיו תירוצים למה לא ראיתם. זה אפילו אחרי יציאת שבת קודש, כדי שגם אוהדי הספורט שומרי השבת יוכלו להצטרף אלינו לצפיה.

כרגיל, אתמקד בקרב המרכזי, אבל אשתדל לכתוב על עוד קרבות בקארד המרכזי לפחות כמה מילים. ולמה האירוע הזה כל כך מדובר ומתוקשר? מפני שבראשו עומד הקרב בין האלוף הדגאסטני הבלתי מנוצח, חביב נורמאגומדוב לבין הטוען לכתר, האמריקני, ג'סטין גייטג'י.

קצת רקע, עבור מי שפספס את הפרקים הקודמים. חביב נורמאגומדוב, הוא אלוף ה UFC במשקל קל (155 פאונד) ומחזיק ברקורד מקצועני 28-0. אם עד לא מזמן, עוד התייחסו לרקורד שלו קצת בחשדנות, הרי שאחרי ניצחונות חד משמעיים על קונור מקגרגור ודאסטין פורייה המצויינים, קשה לפקפק בלגיטימיות שלו. יותר מכך, לאור הדומיננטיות שלו, במחלקת משקל כל כך עמוקה ועמוסת כישרונות, ניתן בהחלט לדבר עליו כגדול לוחמי המחלקה הזו, וכאחד מהלוחמים הכי מרשימים אי פעם. אחרי שהגן על החגורה באבו דאבי, בספטמבר של 2019, חוזר חביב ל"זירת הפשע", הפעם כחלק מהבועה שיצר ה UFC בשיתוף עם איחוד האמירויות אחרי שנה מאוד לא פשוטה. עם התפרצות הקורונה, התחילו מדינות רבות לסגור את שעריהם ולקרקע טיסות. לאחר תקופה קצרה, בה המשיך להתאמן בארה"ב, בחר חביב לטוס למולדתו ולהתאמן שם. הקרב שתמיד ציפינו לו, בין חביב לטוני פרגוסון נפל בפעם המיליון בגלל הקורונה (עוד נחזור לזה) ובזמן שחביב המתין להתפתחויות, אביו – עבדולרחים – שסבל מבעיות בליבו, לקה גם בקורונה. ב 3 ליולי נפטר משילוב של מחלותיו, וחביב שתמיד היה קרוב אליו (כבן כמובן, כמו גם כתלמיד) באופן טבעי היה עסוק בהתמודדות עם האובדן האישי, והקרב הבא שלו שוב נדחה.

בינתיים, ג'סטין גייטג'י חווה שנה וחצי, מהמוצלחות בקריירה שלו. אחרי שהפסיד לדאסטין פורייה (הקרב שהביא לפורייה את הזכות לקרוא תיגר על התואר של חביב), יצא גייטג'י לרצף של ארבעה נצחונות רצופים. הראשון על ג'יימס ויק (נוקאאוט), השני על אדסון בארבוסה (נוקאאוט), השלישי על דונלד "קאובוי" סרוני (נוקאאוט טכני), והרביעי? בואו נדבר קצת על הרביעי… כאמור, קרב ההגנה הבא של חביב היה אמור להיות מול טוני פרגוסון. הכל היה מוכן, שני הלוחמים היו מוכנים, האירוע היה מתוכנן, "הפעם זה קורה!" אמרנו לעצמנו. אבל, קרב מקולל כל כך מתבטל אפילו אם כולם מוכנים. אם כולם מוכנים, אז למה שלא תכה בעולם מגיפה שתסגור את הספורט בדיוק בתקופת האירוע? דיינה ווייט ניסה, עשה הכל כדי לא לבטל, אבל אולץ לעשות זאת. עבר זמן מה, וה UFC הצליחו לקבל אישור לנהל אירועים, אבל אז חביב היה קצת תקוע ברוסיה, ואביו כאמור חלה. הוצע לטוני פרגוסון להילחם בג'סטין גייטג'י הלוהט במקום, וטוני – כיאה לטוני – הסכים. ובכן, באירוע שהתקיים במאי, בג'קסונוויל פלורידה, ג'סטין גייטג'י פשוט פירק את פרגוסון בשיטתיות, לאורך ארבעה סיבובים וקצת עודף, עד שהשופט ראה מספיק, ועצר את הקרב בנוקאאוט טכני לטובת ג'סטין. ניצחון על טוני הקנה לו את חגורת האלוף הזמני, וכמובן את הקרב על התואר. בעקבות הרצף המרשים שהסתיים בניצחון משמעותי כל כך, גייטג'י, שהגיע ל UFC כאלוף WSOF, רוצה לנסות לזכות בתואר הכי נחשב – אלוף ה UFC.

בואו נעשה השוואה קצרה בין האלוף, לבין הטוען לכתר:

ובכן, גייטג'י הוא סטרייקר עדיף. יש לו מגוון יותר רחב של מכות ובעיטות, יותר טכניקה והוא פשוט יותר מנוסה בזה. מצד שני בכל הקשור להיאבקות, למרות שגייטג'י מתאבק טוב (לא שיצא לנו לראות הרבה מזה ב MMA כי הוא פשוט אוהב "ללכת מכות"), קשה לי להאמין שהוא ברמה של חביב. התקווה שלו תהיה להימנע מלבלות זמן על הגב (המטרה של כל יריב של חביב…). בגראפלינג ממש, לא זכור לי כלום מג'סטין מאותה הסיבה שהוא מעדיף להשאיר את הקרב בעמידה – מה שלא בהכרח יוכל לעשות מול האלוף. שניהם יכולים ללכת חמישה סיבובים, לשניהם יש "מיכל דלק" טעון שיפור, אבל בהחלט יכולים לעבוד 25 דקות.

אבל לדעתי ההשוואה יכולה להיות בטלה ומבוטלת, שכן היתרון של חביב על כל יריביו עד כה, היא היכולת להחליט עבור היריב, היכן יתקיים הקרב. חביב כופה את הסגנון שלו על היריבים, ועד כה, תמיד הצליח. לגייטג'י יש כוח בידיים לפחות כמו לקונור מקרגור, והוא בועט הרבה יותר (בעיקר בעיטות נמוכות לרגליים), כך שהוא לא מגיע על מנת להתבטל. אבל חביב הוא חביב, ועד שאוכח אחרת, אני מהמר שהוא מנצח את הקרב.

ועכשיו, בואו נעבור על עוד כמה קרבות בקארד המרכזי.

בקו-מיין איבנט, ילחמו רוברט וויטאקר וג'ארד קאנוניר, בקרב מסקרן במחלקת המשקל הבינוני (185 פאונד).

רוברט וויטאקר, אלוף המחלקה לשעבר, מגיע אחרי הפסד החגורה לישראל אדסניה וקרב התאוששות מרשים מול דארן טיל, בו ניצח בהחלטה די ברורה. קאנונייר לעומתו, נלחם עד 2016 במחלקת המשקל הכבד! ועד אמצע 2018 במשקל החצי כבד (205 פאונד). מדובר בסוג של מפלץ שמגיע לקרב השלישי שלו במחלקה, אחרי שני נוקאאוטים מרשימים מאוד בסיבובים 1, 2 מול אנדרסון סילבה האגדי ונגד ג'ק הרמנסון שנמצא (יחד עם הלוחמים בקרב הזה) קרוב מאוד לקרב אליפות. שני הלוחמים נוהגים לנהל את הקרבות שלהם בעמידה, ובעוד הטכניקה לצד וויטאקר, הכוח ללא ספק לצידו של ה Killa Gorilla (איזה יופי של כינוי). יש לי תחושה שהאוסטרלי ינסה לקחת את הקרב לקרקע בהקדם האפשרי, על מנת לנסות ולבטל את יתרון העוצמה במכות של היריב. אם יצליח, הסיכויים שלו לנצח את הקרב יעלו באופן משמעותי. מצד שני, גם בעמידה הסיפור לא סגור מראש, שכן the reaper (הכינוי האהוב עלי ב MMA) זז יותר טוב מסילבה בן ה40+ והרמנסון הגראפלר, והוא כבר פגש בלוחמים דינאמיים עם כוח (יואל רומרו פעמיים). קרב מאוד מסוכן לאלוף לשעבר, וקרב שאני באמת מתקשה לחזות את המנצח בו. לפי כך, אלך עם הלב – רוברט וויטאקר בהחלטה.

ההשלכות של הקרב הזה הן בעיקר עבור קאנונייר. אם ינצח, ובטח אם יעשה זאת בעצירה, אפשר לומר די בוודאות שהוא יהיה הטוען הבא לתואר. אם וויטקאר ינצח, אני מאמין שה UFC יתעקשו שילחם מול הרמנסון, לפני שיקבל קרב חגורה נוסף. זאת, בגלל האופן בו הפסיד לאדסניה (למרות שדי ברור לנו עכשיו, שזה לא משהו יוצא דופן. לא בושה לקבל נוקאאוט מישראל…).

לפניהם יעלו להילחם, במסגרת המשקל הכבד, וולט האריס ואלכסנדר וולקוב.

שני לוחמים מאוד שונים בסגנון, ובמבנה. האמריקני קצר מהרוסי בגובה ובמוטת הגפיים, אבל לוחם מאוד דינאמי עם היכולת להתפרץ. אלכסנדר "דראגו" וולקוב (יופי של כינויים בקארד הזה), טכני וסבלני, ואוהב לעבוד מטווח ובשיטתיות. האריס חזר להילחם במאי, אחרי הפסקה מאולצת לאור טרגדיה אישית (בתו נרצחה), והפסיד לאליסטייר אוברים. האריס התחיל את הקרב במתקפה מרשימה, אבל אוברים התגונן היטב וניצל את היתרון שלו בגראפלינג, ואת אובדן האנרגיה של האריס על מנת לקחת את הקרב לקרקע, שם סיים בנוקאאוט טכני. וולקוב מגיע אחרי שני קרבות מאוד לא מרשימים. באחד, ניצח בהחלטה את גרג הארדי, ובאחרון הפסיד ללא תנאי לקרטיס בליידס, לאחר שנלקח לקרקע פעם אחר פעם, ולא הצליח לייצר כלל התקפה.

הקרב הזה, להערכתי לא יגיע לקרקע, וייאפשר לנו לראות מי מבין השניים יצליח ליישם את תוכנית הקרב שלו בצורה יותר אפקטיבית. אם זה האריס, עם התפרצויות אלימות תוך כדי תנועה קדימה, או וולקוב כמיטב המסורת, עם פירוק שיטתי.

אני גם מקווה, וגם מאמין שהאריס יצליח לחזור למסלול הנצחונות, ואלך איתו בבחירה.

את הקארד המרכזי יפתח קרב חוזר, ומסקרן, בין יאן קוטילבה לבין מאגומד אנקלייב.

השניים נפגשו לראשונה בפברואר, לקרב שארך 38 שניות בלבד, והסתיים באופן קצת מעורר מחלוקת. קוטילבה התחיל את הקרב אם האגרסיביות הטיפוסית, אבל הרוסי פגע בו עם קומבינציה שהתחילה עם הידיים ונגמרה עם בעיטה לראש. יאן נראה לרגע מזועזע, אבל הרגליים שלו עדיין לקחו אותו, באופן שנראה אינטיליגנטי, לתנועה לצד, על מנת לחמוק מעוד מכות. הוא עשה תנועות עם הראש, של כאילו סחרחר, אבל עדיין זרק אגרופים משלו שנראו לחלוטין מכוונים וחזקים. השופט עצר את הקרב בעוד קוטילבה זורק ימנית גדולה, והוק שמאלי זריז. המון אוהדים, כמו גם הלוחם עצמו, כעסו על החלטת השופט – וכנראה בצדק רב. את הרימאץ' הזה ניסו לקבוע כמה פעמים במהלך החודשים שעברו, והנה סוף סוף אנחנו אמורים לזכות בעוד קרב שצריך להיות מאוד מהנה, עם שני לוחמים שאוהבים לעשות את העבודה בתוך הכלוב. ההימור שלי הוא על קוטילבה הפעם, אבל ממש לא אופתע אם יסתיים לכיוון השני. שווה להגיע בזמן (21:00 שעון ישראל, כבר אמרתי?).

ישנם עוד שני קרבות בקארד המרכזי, אבל קצת תמוה בעיני למה שובצו שם, על חשבון כמה קרבות שיהיו בקארד המקדים. כל אחד משלושת הקרבות האחרונים בקארד המוקדם, בהחלט יכלו למצוא את עצמם בקארד המרכזי.

סטפן סטרוב הארוך, ילחם מול טאי טואיבסה ה"מלא" במה שצפוי להיות קרב מהנה. טואיבסה ינסה לסגור טווח, וסטרוב יכול לבחור, האם להילחם מרחוק בעזרת ג'אבים חדים ושלל בעיטות, או אולי לנסות ללכת לקרקע (למרות שאינטואיטיבית, אולי לא כדאי לוותר על יתרון הגודל המשמעותי). לפניהם ילחמו שני ולחמים מבטיחים, במשקל 140 פאונד (בין תרנגול לנוצה). קייסי קני שרק לפני כשבועיים נתן קרב של שלושה סיבובים יפהפיים, בהם עסק בפירוק שיטתי של היריב עם מספר בעיטות בלתי נתפס לגוף, והמון כושר גופני, ילחם בפוטנציאל האנגלי נתניאל ווד שחזר מהפסד לג'ון דודסון, עם ניצחון על ג'ון קסטניידה. הסגנונות השונים אמורים להביא לנו קרב טוב מאוד, בין שני לוחמים מאוד כשרוניים. הקרב השלישי בקארד המוקדם, עליו אספר לכם, יהיה בין אלכס אוליביירה (קאובוי הברזילאי) לבין שווקאט רחמונוב שיעלה לקרב בכורה ב UFC. מצד אחד, אין לי מידע לגבי הלוחם הזה. מצד שני, אוליביירה לא מסוגל לקחת חלק בקרב משעמם.

לסיכום: יש קרב אליפות מהראויים, יש קארד סולידי מאוד מתחתיו, יש עניין בקארד המקדים, ויש ספורט בתקופה המשוגעת הזו. וכל זאת – בשעה אידאלית לצפיה בישראל. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה? אין פטורים, אין תירוצים. בשבת, ה24 לאוקטובר, אני בודק נוכחות!

אם אתם שם, דברו איתי בטוויטר בזמן האירוע – cobainco@