כן, אני אוהד בית"ר ואין לי בעיה שערבי מוסלמי מאיחוד האמירויות יהיה הבעלים של הקבוצה שלי כל עוד הוא מתכוון לתמוך בה ולעזור לה להשיג את המטרות שלה. וכן, הגיע הזמן שאנחנו, כקהל, נתקדם ונקבל את השונה. די עם הגזענות והעקרונות בשקל האלה.

ספורטאים גדולים נמדדים ביכולתם להוציא אותנו מהמשחק, על המרחב של הדמיון, של השיח, של הויכוחים ופרשנויות המסדרון. דייגו מראדונה היה סיפור מתחילתו ועד סופו

ממשיכים בפרוייקט השלושערים. אחרי שדירגנו את השלושערים של הישראלי שלנו ושל הפרעוש, עכשיו נכנס למסיבה אורח חדש, אורח כבוד, אחד השמות הבולטים בהיסטוריה בכל הקשור לכיבוש שערים - כריסטיאנו רונאלדו.

פודקאסט הזווית פרק #173 - סיכום מחזור #8 - כמו בכל שבוע ישבנו וסיכמנו את המחזור והפעם אנחנו מוסיפים פינה חדשה שתעשיר לכם קצת את הידע

הסופר והמחזאי הצרפתי מרסל איימה אמר פעם - "כשצרפת מתעטשת, אירופה כולה מקנחת את אפה". אך כיום, לפחות בענף הכדורגל, נדמה שהקבוצות הצרפתיות, או לפחות אלו שמשחקות במסגרות הבינלאומיות, סובלות מצינון עז. ואירופה? ממשיכה היא בשלה, על גבם של הצרפתים החולים. תמונת מצב.

החתמתי את גיל בורוכוב ממכבי חיפה ב-10 מיליון ליש"ט אחרי שהגענו להבנות בינואר. אמנם לקחתי מקבוצתי האהובה את השחקן הטוב ביותר שלה (91 גולים ב-4 עונות ליגה), שהביא לה שתי אליפויות בשנתיים האחרונות, אבל עכשיו הוא מתקדם למקום טוב יותר.

אמנם אני לא מתוודע למראדונה השחקן, אבל השם שלו עולה לכותרות באופן דיי תכוף, בעיקר בהקשר של סקנדלים שהוא מעורב בהם: סמים, רומנים, פליטות פה, בעיות בריאותיות. לצד זאת אני גם לומד על הפולחן הגדול סביב השחקן, בארגנטינה ובעולם כולו.

בשבילי, הכדורגל הוא תחביב. מקור להנאה ואושר. בשביל חלקם, הוא סיוט. מקור לחרדה ודיכאון. עושה רושם שלשם הכדורגל ימשיך להתקדם.

החודש מלאו 75 שנה למסע הקסום והסנסציוני של דינמו מוסקבה באי הבריטי. רגע אחרי סיום מלחמת העולם השנייה ורגע לפני תחילת המלחמה הקרה, הכדורגל הסובייטי נכנס לראשונה לתודעה בעולם המערבי.

אז אחרי שבחלק הראשון נזכרנו בשמות המרגשים מאותה העונה וניסינו להבין מדוע היא נשכחה במרוצת השנים מהזיכרון הקולקטיבי של רוב אוהדי הכדורגל בעולם, בחלק השני אנסה לשים את הזרקור על כמה סיפורים יפים מעונת האליפות של מילאן ב-2010/11 ששווים אזכור