הזווית לחיבורים

השמחה בבלומפילד הייתה מאופקת. בדרך הביתה שמעתי ידיעה קצרה בחדשות על כך שמכבי תל אביב זכתה באליפות ועדיין, מפלס ההתרגשות לא עולה

בעוד וואן דר הורן מותח את אבריו ומתרגל לדשא, אינסייניה, שנראה באותו טורניר כיהלום נוצץ, העביר כדור למרכז הרחבה, ואן דר הורן המנומנם הגיב לאט ופאביו בוריני עט על הכדור. בוריני כבר ידע איך הריקוד הזה יסתיים

אחת הסיסמאות הקבועות של אירגוני אולטרס בעולם היא fuck modern football. כשאני נתקל בסיסמא הזו, אני חוזר בדמיון שלי 20 שנה אחורה.

הפוסט הראשון שלי ביוזמה הנהדרת של "הזווית" מוקדש לקבוצת עיר הולדתי, מ.ס. אשדוד. לא רק בגלל שהקבוצה הזאת כל כך קרובה ללב שלי, אלא בגלל שאני בכלל לא בטוח שבעתיד הקרוב או הרחוק, תהיה סיבה כלשהיא לכתוב על המועדון הזה.

הדברים המושלמים ביותר עבורי הם אלה אשר יש בהם פגמים, כי בעיני אין דבר כזה מושלם.

אללה עונת המלפפונים מתחילה, כמה כיף. הזדמנות מצוינת להכיר שחקנים חדשים ומסעירים מכל קצוות תבל. או שאולי בעצם הזדמנות של סוכנים להתגלח על הקבוצות

המקום: מחנה אימונים טרום עונה של קבוצת הנוער של הפועל חיפה, זמן :קיץ 1999

אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל אני מתגעגע לאבי לוזון.