* עריכה: הכתבה נכתבה לפני כמה ימים ולרוב אני לא אערוך כתבה גמורה בגלל חדשות שהתרחשו מאז, מההגיון שתמיד אפשר לציין זאת בכתבה הבאה אם זה נדרש. הפעם, לצערי הרב, לא נותרה בררה אחרת. כולנו משחקים במעין העמדת פנים בכל עניין ההתאבקות הזה; זה חלק מהעסק – קייפייב קוראים לזה, אבל לפעמים החיים האמיתיים זולגים אל תוך העולם המיוחד הזה ואין ברירה אלא לעצור ולהתמודד עם המציאות. בתכנית השבועית של RAW, יצא רומאן ריינס (ג'ו אנואיי) לקהל ואמר להם שהוא עוזב את ההתאבקות וה-WWE בצורה זמנית על מנת להילחם במחלת הלוקימיה בפעם השנייה בחייו. מפה בישראל, אני מאחל לו את כל ההצלחה והכוח עבורו ועבור משפחתו ואני מחכה ומצפה ליום שבו נוכל לראות אותו יוצא שוב פעם להילחם בזירת ההתאבקות.

ב-28 באוקטובר, תיעשה היסטוריה ב-WWE (כפי שהם מקפידים להזכיר לנו חמש פעמים בכל תכנית) ויתקיים אירוע ה-PPV הראשון של נשים בלבד ב-WWE. צריך לציין שזהו לא אירוע היסטורי באותו המובן, עבור עולם ההתאבקות בכלליות. TNA עשו דבר דומה כבר לפני כמה שנים, ובתוך יפן ניתן למצוא ארגוני התאבקות המתמקדים בהתאבקות נשים בלבד, כמו Stardom (ארגון המקור של כמה מהמתאבקות ב-WWE כרגע כמו איו שיראי וקיירי סיין) ואף נוספים גם בצפון אמריקה כמו Shimmer ו-Shine Wrestling. בכמה ארגונים נוספים כמו Lucha Underground וארגוני אינדי נוספים כמו PWG, נשים מתחרות ומתאבקות באופן קבוע מול הקולגות הגבריים שלהם, דבר שב-WWE עשו באופן מאוד נדיר בעבר ולא קורה בכלל היום. אני מציין את כל הדברים האלו לא כדי לצנן את ההתלהבות מהאירוע, אלא רק כדי להעניק פרספקטיבה לתנופה המטורפת שיש בתחום התאבקות הנשים בשנים האחרונות – ולא רק ב-WWE, אלא בכל עולם ההתאבקות.

השינוי וההתקדמות לא פסחו גם על ה-WWE. כשמדברים על הסיפור של האבולוציה של הנשים ב-WWE, צריך לדעת להפריד בין שני אפיקים בהם התהליך בעצם קרה: ברוסטר הראשי וב-NXT (או FCW בשמו הקודם). נתחיל דווקא עם המאוחר יותר מבין השניים – הרוסטר הראשי. ב-23 בפברואר, 2015, ניקי וברי בלה נלחמו ב-AJ לי ופייג' בתכנית שבועית של RAW; משך הקרב היה 30 שניות. בעקבות זאת התחיל האשטאג בטוויטר תחת הכותרת #GiveDivasAChance אשר הגיע עד כדי חשיפה במדיה בכל ארה"ב ותשומת לב ליחס הבעייתי של ה-WWE למתאבקות שלו, וזה כלל ביקורת פומבית של AJ לי על סטפאני מקמהאן בנושא; חמישה ימים אחרי ראסלמאניה באפריל, לי (כנראה בהשפעה גם של העזיבה המפורסמת של בעלה, CM פאנק) עזבה את הארגון. שלושה חודשים אחרי זה, סטאפני מקמהאן עמדה ב-RAW והציגה לבראנד את שלושת המתאבקות החדשות בו: בקי לינץ', שארלוט פלייר ואלופת הנשים של NXT באותו הזמן: סאשה בנקס. יחד עם ההכרזה על העלייה שלהן לרוסטר הראשי, מקמהאן הכריזה על מהפכה בדוויזיית הנשים של ה-WWE.

פה נעצור ונחזור עוד יותר אחורה בזמן למה התרחש באותן השנים ואף לפני בארגון הפיתוח: NXT. ב-2012 החתים הארגון את סארה דל ריי, והיא הפכה למאמנת ממין נקבה הראשונה שעבדה ב-NXT. יחד עם ההחתמה הסופר חשובה הזאת (ההשפעה של דל ריי על התפתחות המתאבקות ב-WWE והתקדמות הדיוויזייה היא עצומה), הגיע גם שינוי בדרך המחשבה של האחראי על הארגון (פול לבאק, AKA טריפל H) עם החתמת מתאבקים מרחבי האינדיז, וכך גם רמת ההזדמנות שניתנת להם בזמן הפיתוח שלהם ב-NXT. הדוגמא הראשונה המובהקת לזה הגיע ב-2013, כשהוכרז על חגורת אליפות הנשים הראשונה של NXT. בקרב האליפות נלחמו שתי מתאבקות צעירות: פייג' (שהייתה בת 21 בזמנו) ואמה (שהייתה בת 25), כשזאת הייתה פייג' אשר זכתה להיות אלופת הנשים הראשונה ב-NXT. מעבר לזאת, סוג הקרב שהם הציגו היה לא מה שהייתם רואים בדרך כלל מקרב נשים ב-WWE באותן שנים, כשהאימפקט והעוצמות היו הרבה מעבר למה שעשו ברוסטר הראשי באותו הזמן, במילים אחרות – הם התחילו להראות שהנשים יכולים להילחם בזירה בדיוק כמו גברים.

פייג' עלתה במהרה לרוסטר הראשי ב-2014 וזכתה באליפות הדיוות בערב הראשון שלה ב-RAW. בינתיים ב-NXT המהפכה המשיכה בשקט מתחת לפני השטח, עם ארבעה מתאבקות אשר הביאו את מהפכת הנשים ב-NXT לרמה שלא נראתה בעבר. מדובר בשארלוט פלייר, באקי לינץ', סאשה בנקס וביילי, או בשם שניתן להן: The Four Horsewomen. קשה להסביר היום את האימפקט שהיה לקרבות בין ארבעת המתאבקות האלו ב-NXT, בעיקר כי אנחנו רואים למשל היום את הקרבות בין שאלרוט ללינץ' וזה נראה לנו טבעי שכך הנשים יתאבקו ב-WWE, אבל זה פשוט לא היה המצב אפילו לפני 5 שנים. מיק פולי טען שהוא נסע פעם 6 שעות רק בשביל לראות קרב של לינץ' ושארלוט באירוע לייב רגיל של NXT. המנטליות שהתחילה להתנחל בצורה עוצמתית מאוד ב-NXT הייתה שהמתאבקות רוצות להיות "מתאבקות" בכל מובן של המילה ולא "דיוות".

המהפכה המשיכה בשיא הכוח ב-2015 עם ההכרזה שסארה דל ריי מקודמת לסגנית מאמנת ראשית ב-NXT, ועם קרב היסטורי בין ביילי וסאשה בנקס בברוקלין כמה חודשים לאחר מכן, קרב אשר הוכרז כאולי קרב הנשים הטוב בהיסטוריה. האם הוא באמת ה"טוב ביותר" זה כמובן נתון לשיפוט אישי של כל אחד, אבל הקרב הביא את אליפות הנשים של NXT למעמד היסטורי שבו הנשים הם הסיפור הראשי שכולם מדברים עליו בתוך בראנד של WWE. באירוע הגדול הבא של NXT, ביילי ובנקס (בקרב האחרון שלה ב-NXT) נלחמו במיין האיוונט הראשון של הנשים ב-PPV של NXT, בקרב איירון מן של 30 דקות. עם העלייה של שארלוט, לינץ' ובנקס לרוסטר הראשי ב-2015, השינוי התחיל לחלחל באותה הצורה גם ברוסטר הראשי, עם אירועים בולטים כמו הקרב המשולש בין השלושה בראסלמאניה 2016 ואיתו ההפרשה של תואר ה"דיוות" (יחד עם תואר האליפות של הדיוות) באותו האירוע; ההצגה של תואר אליפות הנשים של ה-WWE וההכרזה שעכשיו הנשים הם WWE Superstars בדיוק כמו הגברים; וכמובן שורת ה"פעם ראשונה" שמתרחשת בשנים האחרונות כמו הקרב הראשון של הנשים ב-“Hell in a cell” בין בנקס לשארלוט – אשר היה גם הקרב הראשון של נשים אשר היה מיין איוונט של PPV ברוסטר הראשי; קרב ה-Money in the Bank הראשון של נשים, קרב ה-Royal Rumbel הראשון של הנשים, ההחתמה של רונדה ראוזי וכו' וכו'.

אני יודע שהסיקור שנתתי פה הוא מעט מקוצר, ובאמת שהייתי יכול לכתוב פה במשך פסקאות אין סוף על ההחתמה של אוסקה והתקופה שלה ב-NXT, ועל אין ספור אירועים חשובים נוספים בהתאבקות הנשים של ה-WWE בשנים האחרונות, ואם מישהו רוצה לשאול שאלות או לפתח את הדיון בתגובות, אני אשמח מאוד לענות ולהמשיך שם. אם כך,אנחנו מגיעים עכשיו ל-Evolution. ובוא נבחן את הקארד המוכרז כרגע:

• רונדה ראוזי (א) מול ניקי בלה על אליפות הנשים של RAW.
• בקי לינץ' (א) מול שארלוט על אליפות הנשים של סמאקדאון, בקרב Last Woman Standing.
• קיירי סיין (א) מול שיינה בייזלר על אליפות הנשים של NXT.
• איו שיראי מול טוני סטורם בגמר טורניר ה-Mae Young Classic השני.
• ריאה ריפלי (א) מול TBD על אליפות הנשים של NXT UK.
• אלכסה בליס ומיקי ג'יימס מול טריש סטרטוס וליטה.
• באטל רויאל עבור קרב אליפות בעתיד.

אני אתמקד ואספר לכם על כמה מהמתאבקות ברשימה הזאת שאתם אולי פחות מכירים. לכן על צמד הקרבות המרכזיים של רונדה ראוזי מול ניקי בלה ובקי לינץ' מול שארלוט, אני לא אדבר יותר מדי. נסתפק ונגיד שכול העולם יודע בדיוק מי זאת רונדה ראוזי וכל מי שראה אותה בזירת ה-WWE מאז שהיא חתמה בארגון, יודע שהיא נולדה עבור הזירה הזאת (בין שאר הזירות שעבורם היא נולדה כמובן), ועל לינץ' ושארלוט אין מה להגיד מלבד שזה הפיוד החם והמעניין ביותר בכל ה-WWE וכנראה הקרב המצופה ביותר באירוע.

איו שיראי וקיירי סיין הגיעו ל-NXT מאותו אירגון ביפן: Stardom. שניהן ביחד עם אוסקה(ביפן היא נקראה: Kana), נחשבו במשך שנים לשלושת המתאבקות הבולטות ביותר ביפן. ה-WWE שמו לעצמם מטרה להחתים את כל השלושה, ואוסקה חתמה ב-2015, קיירי סיין (קיירי הוג'ו ביפן) חתמה ב-2016 ולבסוף איו שיראי חתמה לאחרונה לפני כמה חודשים. סיין ושיראי היו אמורות לחתום ביחד ב-2016, והוצע חוזה לשניהן, אבל בבדיקות הרפואיות שנעשו, נמצאה בעיה רפואית בצוואר של שיראי והחוזה שהוצע לה, נמשך בחזרה; עברו שנתיים, והיא לבסוף גם חתמה ב-WWE. כל שלושת המתאבקות הם דוגמא להתאבקות הנשים ביפן, בכלל סגנון ההתאבקות היפני הוא הרבה יותר "ריאליסטי" מאשר הסגנון הנהוג ב-WWE.

קיירי סיין תלחם ב-Evolution מול שיינה בייזלר. בייזלר במקור היא לוחמת MMA, אשר נלחמה בעיקר ב-Strikeforce ו-Invicta במהלך הקריירה שלה ב-MMA. היא עוד הספיקה להילחם ב-UFC ולהפסיד שני קרבות שם לפני שהיא פרשה מ-MMA עם רקורד של 15 ניצחונות ו-11 הפסדים, ועברה לעולם ההתאבקות. חלק מהאימון שלה ב-MMA היה ב-Catch Wrestling תחת בילי רובינסון האגדי ז"ל, ואחרי הפרישה שלה מ-MMA היא התאמנה תחת מאמן ולוחם אגדי נוסף: ג'וש בארנט. בייזלר היא חברה קרובה של רונדה ראוזי, ג'זמין דיוק ומארינה שאפיר – הן מכנות את עצמן The Four Horsewomen of MMA, אגב – כל הארבעה חתומות ב-WWE כרגע; ראוזי כמובן ברוסטר הראשי, בייזלר ב-NXT (בקרוב גם ברוסטר הראשי כנראה) ודיוק ושאפיר הוחתמו לפני כמה חודשים גם ב-NXT ומהדיווחים הם גרמו להרבה גבות להתרומם באורלנדו (במיוחד דיוק, שכונתה בדיווחים – "Savant" של התאבקות), ואפילו לשינוי גישה מסוים אצל צוות האימון כלפי מתאבקים מרקע MMA. כפי שניתן לראות, בייזלר היא חובבת ענקית של התאבקות עוד מהילדות שלה והמעבר לעולם ההתאבקות היה תמיד חלום ומטרה שלה. בגלל הרקע שלה ב-MMA וגם בצורת האימון שלה (ספציפית האימון עם בילי רובינסון) עם Catch Wrestling, בייזלר מציגה סגנון לחימה בזירה שאתם פשוט לא תראו בשום מתאבקת אחרת. למעשה, באופן רשמי, היא הלוחמת האישה היחידה בארה"ב שמאומנת ב-Catch Wrestling.

איו שיראי מצידה תאבק בטוני סטורם האוסטרלית בגמר טורני ה-MYC השני שמתקיים (קיירי סיין זכתה בראשון אחרי ניצחון בגמר על אותה שיינה בייזלר לפני כשנה וחצי). סטורם היא מהמתאבקות הבולטות ביותר בשנים האחרונות באינדיז; היא עבדה וזכתה באליפיות בכמעט כל ארגון התאבקות נשים בעולם, כמו Stardom, Progress, WxW וכמעט כל מקום אחר שאתם יכולים להעלות בדעתכם – וכל זאת למרות גילה המאוד צעיר (22), כשהיא התחילה להתאמן בהתאבקות בגיל הצעיר להחריד כמעט של 13. לאחרונה סטורם עשתה את המעבר הרשמי ל-NXT ומתאבקת כעת תחת המעטה של NXT UK שהתחיל את שידוריו לאחרונה ממש. אם אתם מחפשים קרב מפתיע שיגנוב את הערב, זה הקרב: סטורם מול המתאבקת הטכנית הטובה ביותר בעולם כרגע כנראה (שיראי).

צריך גם להתייחס טיפה לשאר המתאבקות והאירועים שהתרחשו בטורניר ה-MYC השנה, מלבד קרב הגמר. נתחיל עם הסיפור הטרגי ביותר: טיגן נוקס. נוקס היא מהמתאבקות הצעירות המוכשרות ביותר בעולם, והיא הייתה אמורה להשתתף בטורניר הראשון עוד אבל ממש לפני תחילת הצילומים של הטורניר, היא עברה פציעה סופר קשה בברך כשהיא קרעה את ה-ACL. הפציעה גרמה לה לתהליך שיקום של כמעט שנה עד שהיא חזרה לזירה של NXT באירועי לייב באפריל 2018. היא הוכרזה במשתתפת בטורניר השני השנה, ולפי הדיווחים הייתה אמורה להיות הסיפור הגדול ביותר שיוצא ממנו, עם סיפור חזרה מפציעה – ולפי דייב מלצר, היא הייתה אמורה לזכות בטורניר השנה. ואז הגיע הקרב ברבע הגמר מול ריאה ריפלי, וממש במהלך הראשון של הקרב – נוקס זינקה בין החבלים החוצה על ריפלי, ונחתה בצורה נוראית על הרגל. נוקס ניסתה להמשיך בקרב בזמן שהשופטת כל הזמן בדקה אותה ושאלה אותה אם היא יכולה להמשיך, אחרי כדקה – שתיים נוספות, נוקס נפלה לרצפה ופרצה בבכי ואמרה לשופטת שהיא לא מסוגלת להמשיך מהכאב. השתיקה שהשתררה באולם הייתה מחרישה, כשהדבר היחיד ששבר את הדממה היה צעקות הכאב והבכי של נוקס. תמונות קשות וטרגיות להחריד. כל זאת קרה כבר לפני חודשים כשהקרבות צולמו, ועכשיו שהקרב סוף סוף גם שודר, נוקס עידכנה בטוויטר על חומרת הפציעה שלה: היא בעצם פוצצה לחלוטין את הברך השנייה שלה (פיקת ברך פרוקה שלמזלה קפצה ישר בחזרה למקום, ACL  קרוע, MCL ו-LCL קרועים, שני המיניסקוסים הרוסים ושברים נוספים באזור). המסע שלה בחזרה לזירה יהיה ארוך אבל כשהיא תחזור, הסיפור שלה יהיה אחד מהסיפורים הגדולים ביותר של חזרה מפציעה אי פעם ב-WWE.

מתאבקת נוספת שבלטה מאוד בטורניר, הייתה באופן לא מפתיע אגדת ההתאבקות מיפן: מייקו סאטאמורה. בכל קרב שלה עד להפסד בחצי הגמר לטוני סטורמם היא הראתה בדיוק למה היא נחשבת לאגדה חיה ביפן. היא אמרה שהמטרה שלה בטורניר הזה היא להראות עוצמה אמיתית מה היא, ולהיות סנגור של ההתאבקות היפנית – והיא עשתה זאת בגדול.  עוד שם שאציין הוא של מיה יים (Mia Yim) אשר קנתה את לב הקהל במהלך הטורניר עם אגרסיביות ועבודה אדירה בתוך הזירה. יים, שסבלה מהתעללות פיזית מבעלה לשעבר ומצאה את הכוח לצאת מהמעגל האכזר הזה ומאז מדברת על הנושא הרבה ומקדמת את הנושא, היא שותפתה בדירה (או בית, אל תפסו אותי במילה) של שיינה בייזלר וג'זמין דיוק באורלנדו וההופעה שלה במהלך הטורניר עד להפסד ברבע הגמר לטוני סטורם קיבלה תגובות אדירות מהקהל שצעק “Please sign Mia!” בסיום אותו הקרב, עד שטריפל H יצא לקהל ואמר להם "Ok".

השם האחרון שנדבר עליו מהטורניר הזה הוא של ריאה ריפלי. מדובר במתאבקת מאוד צעירה מאוסטרליה (בת 22), אשר הרקע הקודם שלה כלל עיסוק בהרבה ענפי ספורט ובמיוחד בתור שחקנית כדורגל. התחילה להתאבק ב-2013 (בגיל 17) והספיקה להתאבק במספר אירגונים במולדתה וגם ביפן לפני שהוחתמה ב-NXT. היא מזכירה במבנה הגוף את שארלוט ונראית בתור פרוספקט די גדול לעתיד. היא לא הייתה כנראה אמורה לעבור את שלב רבע הגמר, עד לפציעה הטראגית של טיגן נוקס – אבל היא עשתה את המקסימום עם המצב ונתנה הופעות טובות גם לפני וגם אחרי בחצי הגמר מול איו שיראי. מאז הצילומים של הטורניר, התרחשו גם הצילומים של הבראנד החדש של NXT UK ושם הוחלט ללכת "הכל פנימה" עם ריפלי, והיא זכתה בתואר הנשים של הבראנד אחרי ניצחון בגמר טורניר שם מול טוני סטורם (הצילומים האלו עדיין לא שודרו, למרות שיהיה לריפלי קרב הגנה על התואר בכול מקרה ב-Evolution מול מתאבקת מהברנד).

איך נסכם את המצב של התאבקות הנשים בכניסה לאירוע הזה. הענף וה-WWE בפרט עברו באמת מהפכה בשנים האחרונות, מקרבות של תחתונים וחזיות עד לביילי וסאשה בנקס בברוקלין. עכשיו, לא צריך לזלזל בכל המתאבקות מהעבר – רבות מהן עשו את הכי טוב שהן יכלו לעשות במסגרת ארגון שלא פעל לטובתן ברמה של הצגה שלהן בתור מתאבקות ולא דוגמניות. לא צריך להוריד שום כבוד משמות כמו: צ'יינה, טריש סטרטוס, ליטה, אלונדרה בלייז, מולי הולי , אייבורי, ז'קלין, AJ לי ועוד הרבה מאוד שמות. אבל גם אי אפשר לזלזל בהבדל שיש בגישה להתאבקות נשים עכשיו ב-WWE לעומת העבר. ישנם עוד הרבה דברים לשאוף אליהם מבחינת שוויון בין המינים ב-WWE, אבל העתיד נראה ורוד במיוחד עם כשרונות פנומנליים שהולכים להופיע בהדרגה ברוסטר הראשי ולהכות שם גלים. תזכרו את השמות האלו, כי אתם הולכים להכיר אותן בקרוב: קיירי סיין, שיינה בייזלר, איו שיראי, טוני סטורם, טיגן נוקס, ריאה ריפלי, ביאנקה בלאייר, קנדיס לה-ריי, דקוטה קאי, דאונה פראצו, לייסי אוונס, ניקי קרוס, ג'יני, קילר קלי וכו'.

כרגיל, אני אפרד ממכם אם כמה פרטי חדשות המרכזיים מהזמן האחרון ב-WWE, ואנחנו נתראה בנובמבר עם סיכום אירועי Evolution, וגם Crown Jewel (איפה שהוא לא יתקיים) וההכנה ל-Survivor Series:

1) הסיפור של המופע של ה-WWE בערב הסעודית, מסתבך מאוד בעקבות הרצח של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. הרבה לחץ מופעל על ה-WWE לבטל את האירוע, גם בעקבות חוסר השיוויון במדינה כלפי נשים והעובדה שהמתאבקות של האירגון אינן יכולות להופיע באירוע בעקבות זאת. הלחץ מופעל לא רק מהמדיה ואנשי תקשורת, אלא גם מסנטורים אמריקאים כמו לינדסי גראהם הרפובליקני. לפי הדיווח, ישנן תוכניות במקום אם תהיה החלטה להעביר את האירוע (כנראה למנצ'סטר שם יש אירוע של WWE בכול מקרה ביום שלאחרי ממש), אבל זאת תהיה מכה כספית לא פשוטה עבור האירגון שמוערכת בכ-16 מיליון דולר, אבל התחזיות מדברות על זה שהדבר היחיד שכנראה באמת יבטל את האירוע מבחינת ה-WWE (שבו אמור שון מייקלס לחזור מפרישה וגם ברוק לסנר אמור להילחם) יהיה משהו מצד הממשל האמריקאי או הנשיא טראמפ.

2) NJPW מתעניינת בלהחזיר לשורותיה את שינסקה נאקאמורה, גלואס ואנדרסון לפי הדיווחים. הסיכויים לכך הם נמוכים, אבל החוזים של כל השלושה (כמו גם AJ סטיילס) מסתיימים בינואר, אבל הם צפויים להיות מוחתמים מחדש. יש שמועות חזקות לכיוון ההפוך מסביב לקבוצת ה-The Elite של קני אומגה, קודי רודס, היאנג באקס והאנגמן פייג' על עניין מאוד חזק של ה-WWE בהם. קני אומגה הוא כנראה המתאבק הטוב ביותר בעולם כרגע (בתחרות עם קוזיצ'קה אוקאדה ו-AJ סטיילס) ומעבר של הקבוצה שמתעקשת שהם יחתמו על חוזה חדש ביפן או יעברו למקום אחר – רק ביחד, יהווה בגדר רעידת אדמה בענף. אבל שוב, הסיכויים לכך נמוכים מסיבות רבות – בעיקר חילוקי דעות שלמתאבקים יהיה בוודאות עם הגישה הקריאטיבית של ה-WWE.

3) קווין אוונס עבר ניתוח כפול בשני הברכיים שלו ואמור להעידר בין ארבעה לשישה חודשים. זאת הסיבה שצולמה זווית הפציעה ב-RAW ונעשתה פניית ההיל של בובי לאשלי.

4) האם סמאקדאון עומדת להיות תוכנית שונה אחרי המעבר לרשת פוקס בשנה הבאה? הדיווחים אומרים שבפוקס מבקשים מה-WWE שהתוכנית תהיה יותר "ספורטיבית" ופחות "קומדיה" כי התוכנית של פוקס זה להפוך את סמאקדאון לחלק ממבחר תוכניות הספורט של הרשת ולשווק אותה כך. חלק משינוי הגישה הזאת מתבטא לכאורה ברצון של פוקס, לשלב את דניאל קורמייר בתוכנית במסגרת צוות הקומנטרי (בדומה למה שהוא עושה כבר עכשיו ב-UFC, מלבד היותו אלוף ה-Heavyweight וה-Light Heavyweight). הדברים קיבלו אישור חלקי כש-DC בעצמו אמר השבוע בראיון שהוא נאלץ לדחות "ראיון עבודה" שלו באורלנדו השבוע אצל ה-WWE מסיבות של סיבוך לו"זים – אבל זה בהחלט כיוון שהוא מעוניין בו. קורמייר הוא חובב התאבקות ותיק ודיבר על כך רבות בעבר.

5) NXT הודיעו על החתמה של קבוצת מתאבקים חדשה. בין השמות אפשר למצוא את מאט רידל, לוחם ה-MMA המצליח מאוד מהעבר אשר עבר להתאבקות אחרי שסולק מה-UFC כי הוא הודה שהוא עישן מריחואנה. כמו כן את מיה יים אשר דיברנו עלייה קודם, צ'לסי גרין שהייתה אלופת הנשים של TNA וגם הופיע בלוצ'ה אנדרגראונד; וכמו כן, גם ענק בגובה 2.21 מטר ומשקל 152 ק"ג בשם ג'ורדן אומגבהין.

תודה רבה לכולם על הקריאה, נתראה בקרוב!