// מאת הולילנד אתלטס* 

הסיטואציה הנוכחית בספורט הישראלי לא אידאלית עבור הצעיר או הצעירה בענפי הספורט השונים שחולמים להפוך לספורטאים מובילים בקנה מידה עולמי. הכלים, הידע והמיומנות שהצעירים הללו ירכשו בדרכם לגילאי בוגרים לא שווים באיכותם למה שמקבלים הספורטאים הצעירים במדינות אחרות ברחבי העולם, מה שיביא לפערים גדולים ביניהם בעתיד כמעט בכל תחום שמשפיע על ביצועי הספורטאי: יכולות פיזיות, חוסן מנטלי, הבנה וקריאת המשחק (בענפי כדור), יכולות טכניות ועוד.

לצערנו הרב, הסיטואציה הזו ככל הנראה לא תשתנה בקרוב. על מנת לספק לספורטאי הישראלי את הדרוש לו, יש לייצר מהפכה של ממש בספורט הישראלי. מהפכה הדורשת שינוי בגישה, תכנון ומחשבה לטווח הארוך, הכשרות מקצועיות, הקמה מסיבית של תשתיות ספורט, שעות חינוך גופני בבתי הספר ופעולות נוספות שיישארו בגדר חלום רטוב עבור אנשי הספורט במדינת ישראל.

נהוג לכנות את מדינת ישראל כ"אומת הסטארט-אפ". יש שיטענו כי דווקא בזכות מציאות בלתי אפשרית במדינת ישראל, נוצרה כאן תרבות משגשגת ומצליחה של עשייה ויזמות. הספורטאים הישראלים נמצאים גם הם בסיטואציה בלתי אפשרית. סיטואציה בה המוטיבציה שלהם לא יכולה להיות מתורגמת להצלחה, מכיוון שהמועדונים שלהם לא מסוגלים לספק להם את התשתית והכלים לכך.

לכן, הספורטאי הישראלי חייב להפוך לעצמאי, ליזם. הוא חייב לבנות סביבו עסק שמטרתו אחת – להפוך לספורטאי על ברמה בינלאומית. בניית העסק לפיתוח הספורטאי צריכה להיות מבוססת על שלושה שלבים עיקריים:

השלב הראשון: חזון ומטרות

הספורטאי צריך לייצר לעצמו חזון. החזון הוא למעשה כלל החלומות והשאיפות של הספורטאי, היכן הוא רואה את עצמו בחלומו כאשר הוא עוצם את העיניים ומסיים עוד יום אימונים ארוך. החזון חשוב מפני שעל פיו הספורטאי צריך לייצר סט מטרות לטווחים שונים – מה הוא צריך להשיג החל מהשבוע הקרוב, דרך החודש והשנה הבאה ועד 10 שנים קדימה כדי לממש את חזונו? לסט המטרות מצטרף ניתוח מחושב של הסיטואציה הקיימת. ממש כפי שמנכ"לים של ארגונים שונים מבצעים ניתוח SWOT, כך גם הספורטאי צריך לנתח מהן החוזקות והחולשות שלו ומהן ההזדמנויות והאיומים שעומדים בפניו בטווח הקרוב.

שלב שני: תכנית עבודה

על פי המטרות בטווחים השונים וניתוח הסיטואציה הקיימת, השלב השני הוא יצירת תכנית עבודה שמטרתה שיפור יכולות. הספורטאי צריך להבין מה הוא צריך לעשות על מנת להמשיך לשפר את החוזקות שלו ולהפוך אותן לקטלניות יותר וכיצד לעבוד על החסרונות על מנת למזער או להסתיר אותם. עליו לייצר תכנית עבודה מפורטת ביותר, שתביא אותו לרמה בה הוא מתקדם ומשתפר באופן קונסיסטנטי תוך שמירה על בריאותו הפיזית והמנטלית. תכנית העבודה צריכה להיות רחבה ולא להתמקד רק במספר אימונים שבועי, אלא לגעת גם בנושאים חשובים כגון תזונה נכונה, שעות שינה, יכולת קוגניטיבית, יכולת מנטלית, ניתוח ומעקב אחר השיפור וההתקדמות וכו'.

שלב שלישי: הקמת תשתית

כאמור, הספורטאי הישראלי לא יכול לקבל את הכלים לביצוע תכנית עבודה שכזו מהמועדון או הקבוצה שלו. לכן, השלב השלישי הוא השלב המאתגר ביותר, מפני שהוא דורש מהספורטאי להציג את עצמאותו ואת יכולות היוזמה והיצירתיות שלו. בשלב זה הספורטאי נדרש להקים לעצמו את התשתית שתאפשר לו לבצע את תכנית העבודה על הצד הטוב ביותר כדי לענות על המטרות. הקמת התשתית צריכה להתחיל בניצול מקסימלי של המשאבים שהמועדון יכול לספק. הספורטאי יכול לבקש להשתמש במתקנים במידת האפשר (מגרש או אולם אימונים, חדר כושר), לקבל הדרכה מאנשי מקצוע כמו המאמן האישי שלו או מאמן הכושר וכמו כן לבקש מהמועדון לקשר אותו לאנשי מקצוע חיצוניים במידת הצורך, כמו תזונאים, פיזיותרפיסטים וכיוצא בזה. לאחר מכן, מתחילה העבודה המעניינת בה הספורטאי נדרש לבנות את שאר התשתית באופן עצמאי. עליו ללמוד ולחקור את השטח ואת התחומים הרלוונטים, להבין באילו מקרים הוא יכול להיות "המאמן של עצמו", מה הוא יכול לעשות על מנת להתקדם הרבה עם מעט משאבים, מיהם אנשי המקצוע הפרטיים הרלוונטים עבורו ומדוע הם המתאימים ביותר לעבודה איתו.

לאחר ביצוע שלושת השלבים הללו, למעשה הספורטאי יוצר לעצמו עסק מסודר – עם מטרות, תכנית עבודה ותשתית. לדעתנו, הדרך הזו תהפוך אותו לטוב יותר לעומת ספורטאים ישראלים אחרים שמסתמכים אך ורק על המועדון שלהם. התקווה הגדולה היא שספורטאים מסוימים יצליחו לבנות עצמם באמצעות השיטה הזו באופן שיאפשר להם גם לגשר על הפערים מול מקביליהם האירופאיים ולהתמודד על הישגים ותארים ברמה הבינלאומית.

אין ספק כי זהו אינו הפתרון האידאלי לפיתוח ספורטאים. אולם ככל הנראה זהו הפתרון היצירתי, היעיל והאפשרי ביותר שניתן לייצר כיום עבור הספורטאים הישראלים.

* הולילנד אתלטס הוא גוף שהוקם במטרה להפוך ספורטאים ישראלים למקצוענים, איכותיים והישגיים יותר באמצעות הענקת תוכן, כלים ומיומנויות ברמה מקצועית.