הקיץ של באיירן מינכן היה סוער. הקבוצה לא הצליחה להחתים אף אחד משחקני ההתקפה שהיא רצתה באמת, וכשנראה היה שסאגת לירוי סאנה מתקרבת לסיום חיובי, באה הפציעה שלו שטרפה את הקלפים. בסופו של דבר ולקראת סיום מועד ההעברות, הקבוצה הצליחה למלא את הסגל החסר בהחתמות שנראות כמו פלסטר, אך למזלה של באיירן הן מגיעות במקום הנכון ובזמן הנכון.

נתחיל ביריבה, דורטמונד, שביצעה הקיץ מסע רכש מרשים. נציין כי דורטמונד נוהגת לרכוש שחקנים בסכומים גבוהים יותר משנהוג לחשוב, אך השנה, בניגוד לשנים קודמות, המועדון הנחית שחקנים בעלי שם. יחד עם זאת ובהמשך לשנים הקודמות, הצהובים-שחורים לא הוכיחו חשיבה לטווח הרחוק.

טורגאן הזארד ויוליאן בראנדט הם שחקנים טובים בקנה מידה של בונדסליגה, אבל לא הרבה מעבר. הזארד בן ה26 נשאר בגלאדבך, קבוצה בינונית בקנה מידה של הבונדסליגה, מסיבה מסוימת – הוא לא מספיק טוב. הבונדסליגה היא ליגה שמייצאת כשרונות ומוכרת שחקנים במאות מיליונים בכל שנה. יש סיבה שהזארד הצעיר לא נרכש ע"י קבוצות עשירות יותר שיכלו להציע למועדון שלו ולו סכומים נכבדים, כשבנוסף לכך ישנה סיבה שהוא לא ביצע שדרוג פנימי עד עכשיו ונשאר בגלאדבך, קבוצה בינונית.

באשר לבראנדט, הוא רכש טוב לטעמי ואני מודה שהופתעתי שהוא חתם בדורטמונד ולא בבאיירן מינכן או בקבוצה אחרת – הבעיה העיקרית בהחתמה של בראנדט היא הכנסת המערכת לסחרור. דורטמונד מחזיקה ביותר מדי שחקנים בקישור ההתקפי. גררו כבר רמז לעזיבה אפשרית במהלך הקיץ ומריו גצה יודע למה הוא לא רוצה לחדש את החוזה שלו. החזקת מסה של שחקנים ממורמרים בקבוצה עלולה להיות הרסנית. מעבר לכך, דורטמונד לא הייתה זקוקה לתוספת מחץ התקפית. בעונה החולפת היא הבקיעה 81 שערים – מספר עצום, 7 פחות מבאיירן ו11 יותר מהבאה בתור, הופנהיים.

ההחתמה של מאטס הומלס אמורה הייתה להיות, על הנייר, הפתרון לבעיית ההגנה. הבעיה היא שהומלס, מוצלח ככל שיהיה, לא יכול להחזיק את ההגנה לבד. נתחיל בכך שאני טוען שלמרות הביקורות כלפיו, מאטס הומלס הוא עדיין בלם מצוין והשני בטיבו בגרמניה (אחרי ניקלאס זולה). הבעיה היא הצוות המסייע להגנה של הומלס.

בעוד זולה משחק לצד לוקאס הרננדס המצוין ונהנה מתמיכת מגנים מעולים כמו דויד אלאבה ויוזוע קימיך, הומלס משחק לצידו של אקאנג'י. השוויצרי הוא אולי שחקן טוב בקנה מידה של הבונדסליגה, אך חלש משמעותית משני הבלמים של באיירן. עמדת המגן הימני מאוישת ע"י לוקאס פישצ'ק, שחקן וותיק ומוכשר, אך שיאו מאחוריו. ניקו שולץ נרכש לעמדת המגן השמאלי, אבל הוא לא טוב יותר מאשרף חכימי או רפאל גריירו שיכול לשחק גם בעמדה הזאת. היה עדיף לדורטמונד להשקיע את הכסף במגן ימני או בבלם נוסף.

נחזור אל באיירן. אתעלם ברשותכם מחוליית ההגנה הבווארית, אשר קשה לפקפק בהיותה הטובה בליגה ואעבור אל שני השחקנים שהגיעו בהשאלה – פליפה קוטיניו ואיוון פריסיץ'. על הנייר, השאלות הן הגרועות ביותר למועדון ולאוהדים. האוהדים יתקשו להתחבר ולקנות חולצות של שחקן שיש סיכוי רב שיעזוב בחלוף שנה אחת והשחקן גם הוא, לא תמיד ירגיש מחויב למועדון בו הוא עובד זמני. למזלה של באיירן, שניהם מגיעים בזמן הטוב ביותר עבורה.

קוטיניו הגיע אחרי שרשם הופעות מצוינות בליברפול ונחל כשלון בברצלונה. אין ספק שהוא שחקן מוכשר ביותר. היתרון הגדול של באיירן הוא הסיטואציה הבעייתית בה הברזילאי נמצא. קוטיניו יודע שברצלונה מעוניינת לרכוש את ניימאר ולא מן הנמנע שחברו לנבחרת ברזיל יחזור לקאמפ-נואו בקיץ הבא, או אף כבר בחורף הקרוב. רכישה שכזו תחייב את מועדון הפאר הספרדי להיפרד משחקנים כשקוטיניו יודע שהוא יהיה הראשון לעזוב. הידיעה שייתכן מאוד שאין לו לאן לחזור תחייב אותו להרשים במדי באיירן בידיעה שגם אם הבווארים לא יממשו את אופציית הרכישה שלו ע"ס 120 מיליון אירו, יהיה מועדון אחר שיעשה זאת. בניגוד לחאמס רודריגס, שרשם עונה ראשונה טובה בבאיירן ועונה שנייה חלשה מאוד, קוטיניו מגיע לעונה אחת. הוא יודע שהיא תהווה צומת דרכים קריטי עבור הקריירה שלו.

פריסיץ'  בן ה30 נמצא גם הוא בצומת דרכים קריטי בקריירה שלו. אינטר החתימה את אנטוניו קונטה שהצהיר כי הקרואטי מחוץ לתוכניות שלו. ההחתמה של קונטה והשינויים שביצע בקבוצה, תוך בנייתה בדמותו, מקטינים בעיניי את הסיכוי שהמועדון האיטלקי ייפרד ממנו העונה. זה מחייב את פריסיץ' למצוא יעד חדש גם בעונה הבאה, מכיוון שהוא יודע שכל עוד קונטה נמצא באינטר, אין לו לאן לחזור. בניגוד לקוטיניו, סעיף הרכישה של פריסיץ' נמוך בהרבה (20 מיליון אירו) כשגם השנים הרבות שבילה בגרמניה יגרמו לו לעשות הרבה כדי להישאר.

נסכם ונאמר שהסגל של באיירן מינכן בשל לזכייה באליפות שמינית והנסיון של שחקני הקבוצה רב משמעותית מזה של דורטמונד. רבים מעריכים את ג'יידון סאנצ'ו, האנגלי המוכשר, אך לטעמי ההערכה הזאת מוגזמת, לפחות כעת. בעונה החולפת סאנצ'ו שקע כמו כל הקבוצה ברגע האמת. הוא היה חלש מאוד בצמד המשחקים מול טוטנהאם, בקלאסיקר האיום באליאנץ ארינה וברצף המשחקים שחיסל לדורטמונד את הסיכוי לאליפות. ייתכן שבעתיד הוא ישתפר ויהפוך לשחקן על, אך נכון לעכשיו, הוא נמצא הרחק מאחורי שחקן העל הבא, קיליאן אמבפה, שבגיל צעיר מסאנצ'ו הוביל את המועדון שלו לזכייה באליפות ולחצי גמר ליגת האלופות.