אבל מה מעניין עכשיו טורניר משעמם מלפני 28 שנה? ובכן, גביע העולם בכדורגל הוא הבמה המרכזית של עולם הכדורגל. הוא האירוע הנצפה ביותר, הזכור ביותר, האהוב ביותר ובו כנראה נוצרים הסיפורים המעניינים ביותר. אם יש משהו משותף לילד בברזיל, ילדה ביפן ולילד בישראל, הוא שכולם מרותקים למונדיאל ברמה כזו שהם יזכרו כל חייהם בדיוק מה הם עשו בין החודשים יוני-יולי בזמן המונדיאל הראשון שלהם. ובפיפ"א מודעים לזה. זו הסיבה שזוהי בדיוק הפלטפורמה להציג שינויים דרמטיים במשחק, שיביאו להתפתחות נוספת באבולוציה שלו שנפרשת כבר על פני 3 מאות כמשחק האהוב ביותר בעולם. וה-VaR אין בו דבר מלבד עתיד (ראיתם מה עשיתי פה?) כי העתיד הוא בטכנולוגיה. העתיד הוא במשחק שכמות הויכוחים בו פוחתת משמעותית, כמות ההתחזויות פוחתת בו משמעותית, כי זה כבר לא יעבור, וההוגנות, זו שהדגל שלה (FIFA Fair Play) הוצג לראשונה באותו טורניר איטליה 90' (16 אדומים, זה עבד מצוין), סוף סוף תיכנס לתוקף ונוכל להנות ממשחקים טובים שנדבר אחריהם על גולים וכדרורים וטקטיקה וסטטיסטיקה ולא על שיפוט. וה-VaR עושה את המשחק בדיוק כזה.

ובכן, הגיע הזמן להודות באמת ולהכריז, כל הקבוצות שלקחו אליפות, כל הקבוצות שלקחו גביעים, כל המנצחות בגביע העולם ובגביע אירופה ובקופה אמריקה ובגביע הטוטו שהשם ייקח אותו, כולן לקחו את התואר בעזרת טעויות. אצל חלקן זה היה בולט מאוד, כמו נגיעות ידיים של אלוהים כזה או אחר, או נבדלים או כדורים שעברו את הקו, אבל לא במלואו. כן, גם הקבוצה שלכם (לא מכבי). למה? כי טעויות הן חלק מהמשחק. כמה נהדר שכבר לא.

זה לא שנמאס מהם, אלא שנראה שבשנים האחרונות שמדברים רק עליהם. מי יותר גדול, מי יותר חזק, מי מכדרר יותר טוב, מי מוסר יותר טוב, הלו! יש עוד שחקנים, יש עוד קבוצות. ברצלונה וריאל מדריד, מסי ורונאלדו הם העבר, בטח לאחר ההודעה על מעברו של האחרון לאיטליה. העבר הזה נגמר במונדיאל רוסיה 2018, ואין כמו הבמה המרכזית כדי לחטוף 2 גולים מקיליאן אמבפה שיוכיחו לכולנו שיש גם עתיד. שגם כאשר 2 השחקנים הטובים בהיסטוריה בירידה, לא ייווצר פה ואקום ולא נחזור לראות כדורגל בשחור לבן. המחליפים כבר כאן והם רק מחכים לפרוץ. כמה שהעתיד ורוד.