לפני שנתיים וחצי עולם הכדורגל השתנה. מערכת הVAR נכנסה למשחק והפכה אותו מקצה לקצה. הואר הוסיף המון לכדורגל, דייק אותו, ליטש אותו ובעיקר האט אותו, אבל אי אפשר להגיד שהוא עשה רק טוב.

תיקו 2-2 בדרבי עם ערימה של החלטות VAR דרמטיות, אבל מה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה?

בעולם שבו הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו והיא חודרת לכל תחום, כניסתה של מערכת ה-VAR אל מגרשי הכדורגל הייתה בלתי נמנעת. כדורגל, הספורט הפופולארי ביותר, שהתעקש שנים ארוכות לא להכניס את טכנולוגית העזר, נכנע בסוף ללחצים

26 מחזורים חלפו, משחקי הפלייאוף לפנינו ולשם כך החלטתי ללבוש את חליפת האובייקטיביות ולסכם את העונה הסדירה תוך התמקדות באנשים והאירועים שהפכו אותה לטובה ומעניינת יותר.

כשהוצג לראשונה שופט המסך (VAR בלעז) במהלך מונדיאל 2018 ברוסיה התלהבתי חלקית' שנה וחצי לאחר מכן, הגיעה העת להיפרד מהמכשיר שמשגע את חיינו ולחזור לעידן ה"פרימיטיבי" של לפני ה-VAR.

יעקב שחר בחר לבזבז את העשור על מינוי מאמנים כושלים למכבי חיפה, קומבינות בהבאת זרים, הכשלת ניסיון עם המנהלים המקצועיים

5 נקודות על המשחק של מכבי, אחד לכל גול שנפסל, ואחד למשחק הבא

מחקר של ESPN שבדק את החלטות שופטי הטלוויזיה במהלך העונה עד כה העלה כמה ממצאים: באופן כללי שונו 29 החלטות כאשר אושרו בעקבות הבדיקה שבעה שערים, נפסלו 18, נשרקו חמישה פנדלים, אחד בוטל, ונשלף כרטיס אדום אחד.

מתחילת העונה ניתן היה להתרשם שליברפול משחקת בקו הגנה גבוה יותר לעומת העונה הקודמת, ואני ניסיתי להבין מה ההיגיון של קלופ לשנות את המערך הכל כך מצליח שלו.

מכירים את האלו בשורות האחוריות שצועקים "לשבת, לשבת!"? אז במשחקים האלו אף אחד לא צעק "לשבת" לשנייה. כולם עמדו מהרגע הראשון ועד הפנדלים. ואז הפסדנו. שנתיים ברצף