בסרט האלמותי "התעוררות" משנת 1990, מופיע רובין וויליאמס, באחד מתפקידיו הבודדים בסרטי דרמה, כנוירולוג אשר חוקר חולים במחלקה סגורה, שהגיעו למצב קטטוני ואינם מסוגלים לתפקד. לאחר ניסיונות רבים, הוא מאתר תרופה שמעוררת את החולים ומחזירה אותם לתפקוד מלא. אחד החולים, לאונרד, המגולם על ידי רוברט דה נירו (בתפקידו הטוב ביותר לטעמי) מצליח להתעורר ומוביל את קבוצת החולים לחיים חדשים ומלאים. בשלב הזה אני מאמין שהמשל והנמשל כבר ברורים. מאז התיקו עם מכבי פ"ת, ג'ורדי קרויף מוביל את מכבי להתעוררות, כשהוא מוצא תרופה אחר תרופה שמעוררת את מכבי לאונרד ת"א ומביאה אותה לשיאים חדשים. מבלי לעשות יותר מדי ספוילרים, הסוף של הסרט אמנם אינו מבשר טובות לקרויף ולמכבי, אך אולי הרופא הצהוב יימצא תרופות יעילות יותר מאלו של וויליאמס.
Credit to "Maccabi Tel Aviv FC" Facebook page
מה לא נאמר על ברק יצחקי? קראו לו שמן, קראו לו זקן, אמרו שהוא סיים את הקריירה, שהוא סתם לוקח את הכסף של גולדהאר ואין כמעט חלון העברות שהשם שלו לא מוזכר כמועמד לעזיבה של מכבי. אבל ברק יצחקי מוכיח שהמקום שלו בסגל מכבי הכרחי. זה לא רק הדריבלים והנגיעות החכמות בכדור, אלא גם התנועה ברחבה, והרצון הלא פוסק למשוך את המשחק למצבי בעיטה. אם יש שחקן היום במכבי שמבחינת האופי מזכיר את האופי הווינרי של ערן זהבי, זה יצחקי. ממרומי גיל 33, יצחקי כנראה מבין שהוא לא שחקן שיהיה בהרכב כל משחק (והוא גם לא מסוגל), אבל במשחקים שהוא כן נכנס, הוא נותן את כולו.
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"
קבוצות כמו הפועל אשקלון, שמגיעות כדי לבזבז זמן ולהעמיד אוטובוס ברחבה, הן קבוצות שכל קבוצת צמרת מתקשה נגדן. לכל קבוצה כשרונית קשה נגד צפיפות וקו הגנה נמוך, אבל מכבי של החצי הראשון חשפה עד כמה בעצם מכבי תלויה בדסה ובאבין. כי שלישיית ההגנה ייני-בן חיים-טיבי היא פשוט לא מספיקה. ייני בצד ימין הצליח לבלבל את עצמו וכמעט שלא הצליח להעביר מסירות מדויקות – דבר שדסה עושה באופן טבעי, טיבי מצא את עצמו פעמים רבות מדי מנהל את המשחק של מכבי ובעקבות כך יצר חורים מאחור, ובן חיים, הוא עדיין אותו בן חיים לטובה ולרעה, אבל באבין פשוט הרבה יותר יציב ממנו. בהנחה שבחלון ההעברות הנוכחי לא יגיע מגן מחליף לייני, אנו נאלץ לקוות שדסה ישמור על עצמו ולא ייפצע שוב.
אלירן עטר הגיע למכבי אחרי שנתיים שחונות במכבי חיפה שם לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. למעשה, מאז עונתו האחרונה במכבי, עטר לא מוצא את עצמו. הוא מגיע להמון מצבים, אבל מצליח להחטיא דברים שבעבר היה מכניס בקלות, לפחות במכבי. ואז הגיע קרויף. אם דיברתי על התרופות שקרויף מצליח להביא למכבי, אחת מהן היא היכולת להפוך את עטר לשחקן פיבוט, שמשמש למעשה ציר לקידום ההתקפות ולא למטרה בפני עצמו. במשחקים שעטר משחק, הוא מוביל את הקבוצה במסירות ובאיומים. אמנם זה לא מתבטא בשערים רבים כפי שחלק מהאוהדים היו מצפים, אבל זה כן מביא לורסטיליות בהתקפת מכבי, דבר חשוב מאין כמוהו במשחקים נגד קבוצות שמצופפות את האמצע.
קרדיט לדף הפייסבוק של "מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL"
אם לא שמתם לב עד עכשיו, אין סעיף 1. כי על המקום הראשון מדברים רק במאי.
