סיפור ההעברה של מרוואן כבהא הוא אחד מסיפורי ההעברות המוזרים והמגוחכים של השנים האחרונות. כבהא היה בדרכו לישראל, לאחר שסיכם עם הפועל ב"ש על פרטי החוזה, ואז פורסמה ידיעה שדווקא בן מנספורד, מנכ"ל מכבי ת"א, הגיע לסיכום עם מאריבור והקשר בדרך ליריבה הצהובה. ואז זה החל להיות מגוחך. מנהלה המקצועי של מאריבור, זלטקו זאחוביץ' צוטט כאומר שאם כבהא לא יחתום במכבי הוא לא יחתום בישראל בכלל; כתובות רוססו בקרית שלום נגד כבהא ומוצאו הערבי (ואם זו אכן הסיבה שכבהא אינו במכבי זו בושה וחרפה); אוהדי מכבי השפויים הציפו את כבהא בהודעות שמדובר במיעוט. ואז כבהא סיכם בב"ש, כמתוכנן מלכתחילה. בשורה התחתונה, צריך לזכור שלא מדובר במהראן ראדי וגם לא בוואליד באדיר, לא בעבאס סואן, בירם כיאל וגם לא במונאס דאבור. מרוואן כבהא, מוכשר ככל שיהיה, טרם הותיר חותם ואף לא הראה ניצוצות של שחקן שיהפוך להיות כוכב, כמו חמש המוזכרים קודם לכן. בהיעדר ציפור שיר, גם עורב הוא זמיר ובהיעדר עניין אמיתי בחלון ההעברות הישראלי, מרוואן כבהא וגידי קניוק הם הכוכבים עליהם מתכתשות שתי קבוצות העל הישראליות.
בניגוד לכבהא, גידי קניוק דווקא כן הראה ניצוצות של כשרון במכבי פ"ת של קובי רפואה ומשך את עיני כל הליגה עם 9 שערים ו-4 בישולים. כבר בעונה שעברה התעניינה מכבי ת"א בהעברה של הקשר הצעיר לשורותיה, אך הלוזונים הערימו קשיים. בקיץ חתם קניוק, במהלך שהרים גבות לא מעטות, בקבוצת פחטקור טשקנט מהליגה האוזבקית. באופן לא כל כך מפתיע, לאחר כחצי עונה, הוא מוצא את עצמו בשורות הקבוצה שהתעניינה בו בקיץ ובינואר הקודמים. העובדה שקיים דם רע בין הקבוצה התל אביבית לאחותה המלאבסית אינה דבר חדש, ובעבר אף נפוצו שמועות שקרויף לא מוכן לעשות עסקים עם הלוזונים. הדבר בעיקר נובע מתביעות של מכבי ת"א נגד ההתאחדות לכדורגל והעומד בראש דאז, אבי לוזון, על חלוקת כספים לא שקופה ודרישה להחזיר כספים שחולקו לקבוצות. אז האם קרויף-את-קניוק מצאו דרך עוקפת-לוזון? לפי התוצאה הסופית, נראה שכן.
גידי קניוק, מעכשיו בצהוב. קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL
מבחינת מכבי ת"א מדובר בחלון העברות עגום במיוחד. שחקן אחד הצטרף, ואילו ארבעה עזבו – יגור פיליפנקה, מתן בלטקסה, טינו סושיץ ואור דסה. בעוד שלוש הראשונים אינם מהווים מכה לסגל של מכבי היות וגם כך לא שותפו, אור דסה הרשים במשחקים בהם שותף והביא לתקווה בקרב האוהדים שאולי צומח כאן ילד כשרוני שיביא אימפקט מיידי לקבוצה הבוגרת, כמו שאחיו הגדול משפיע לטובה כאשר אינו פצוע. אך תקוות לחוד והעברות לחוד, מכבי מקווה שדסה ג'וניור יקבל דקות ברעננה, בעוד היא תתן דקות לגידי קניוק. מגן נוסף כבר לא יגיע לאחר שהסרבי שהגיע בדקה ה-89 סירב לחתום בדקה ה-90. ככה לא בונים חומה.
דסה.credit to " Maccabi Tel Aviv FC" Facebook page
ואם כבר הגענו לדקה ה-90, לא ברור מדוע במכבי ת"א ממתינים בכל חלון העברות ליום האחרון. התקשורת מציירת תמונה כאילו מכבי נמצאת בלחץ כלשהו ביום האחרון של החלון, אך מבט אל העבר מלמד כי מדובר בשיטה – בכל חלון קרויף מבצע מהלכים ביום-יומיים האחרונים. ייתכן ומדובר במהלך מכוון שנועד למצוא שחקנים וסוכנים לחוצים שיהיו מוכנים לרדת במחיר, וייתכן שזוהי תולדה של הארנק הסגור של גולדהאר, שמוכן להשתכנע רק לקראת סוף החלון על פתיחת פנקס הצ'קים. לפי התוצאות של הרכש בעונות האחרונות, אולי היה עדיף שהפנקס יוותר סגור – או לחילופין, ייפתח קודם לכן, אך בכל מקרה אין זה סביר להניח שמכבי נמצאת תמיד בלחץ ביום האחרון של החלון.
לסיכומו של עניין, קשה לראות את מכבי יוצאת מחלון ההעברות הזה במצב רוח מרומם. לאחר 2 תוצאות רעות למכבי שהותירו אותה ללא גביע ובחזרה במקום השני, קשה לראות דווקא את גידי קניוק מרים את המוראל הצהוב לקראת משחק העונה והמשך הליגה. כפי שכתבתי בעבר, אני אהיה הראשון שישמח לאכול כובע, אבל נראה שגם רצף 8 הניצחונות יהפוך לזיכרון עמום אם קרויף לא יתעורר ויבין שבסגל הזה הוא הגורם שיהיה ההבדל בין מפלה לתקומה. אם יישאר אדיש, לא יקום מהספסל, לא ידרבן את השחקנים ולא יהיה גמיש טקטית, הסיפור יהיה גמור עוד לפני שהחל. אם ישכיל לבצע ולו חלק מאלה – התקווה תוותר, עד השנייה האחרונה.
