כמובן שהתלות בשחקן התקפה אחד זה לא משהו שקורה רק באנגליה. לפי בדיקה שעשיתי לכל הקבוצות ב – 30 הליגות הראשונות באירופה אפשר לראות שרק ל-15% מהקבוצות בעונה שעברה (2015/2016) היו לפחות שני שחקנים שהבקיעו מעל 10 שערים בליגה

אנחנו לא כאן רק בשביל השערים. היריבויות, הסיפורים הקטנים מאחורי המשחקים, תחושת המשפחתיות ושותפות הגורל והתקווה שיום אחד יהיה פה גם כדורגל ברמה גבוהה יותר עם ממוצע שערים גבוה יותר.

אחת התופעות שמאפיינות את העשור הנוכחי בכדורגל העולמי היא הגדלה של הליגות והמפעלים האירופאים. התוצאה מהתהליך היא ליגות לא הומוגניות, דבר שפוגע באיכות המשחק. גם הכדורגל הישראלי סובל מהבעיה הזאת ולא מעט שחקנים נמצאים בליגה שלא תואמת את רמתם. היום אני אתייחס לאפשרויות לשינוי מבנה הליגות בישראל, במטרה לעלות את איכות הליגה ושיפור השחקן הישראלי.

בעיניים של אוהדת מכבי ת"א, העונה עד אתמול הרגישה כמו ביקור בלונה פארק. אי שם בחודש נובמבר כבר סילקו אותנו מהתור לרכבת ההרים שנקראת "המאבק על האליפות", פשוט כי לא היה מקום. לא היינו טובים מספיק. ואז הגיע ינואר, ופתאום היה מקום על הרכבת ממש ברגע האחרון,

משחק העונה. אדום מול צהוב, ב''ש מול ת"א, פריפריה מול מרכז. אפשר לחלק עוד ים של סופרלטיבים, אבל מעל לכל המשחק הזה הוא משחק על שש נקודות, כזה שיכול לחרוץ את גורל האליפות ואולי אפילו מעבר לכך

אחת לתקופה אבחר נושא מעניין מהליגה שלנו ואציג אותו דרך הנתונים. והפעם – על הקהל והאצטדיונים בליגת העל.

צפו שוב במשחק של נבחרת ישראל מול ספרד שנערך בחיחון, אבל תנסו להתמקד הפעם בטל בן חיים. למה? כי ככה לא נראה שחקן נבחרת. מתוך 13 "עימותים" הגנתיים והתקפיים מול שחקני ה'לה רוחה', טל בן חיים ניצח רק בעימות אחד.

כמה הערות על משחק הנבחרת בספרד גם מהבחינה הטקטית, אבל לא רק.

מאבקי הירידה סיפקו במהלך השנים דרמות אדירות שנמשכו עד למחזורי הסיום ודמעות של שמחה של הקבוצות שזכו להישאר עונה נוספת בליגת העל התנוססו על מסכי הטלוויזיה ונמהלו בדמעות העצב של שחקני הקבוצות היורדות - ריאליטי בשידור חי במיטבו

אחת לתקופה אבחר נושא מעניין מהליגה שלנו ואציג אותו דרך הנתונים. והפעם – סיכום הסיבוב השני והעונה הסדירה.