כשהמאבק במסגרת המקומית נראה אבוד, התקווה הגדולה של דורטמונד היא לנסות וללכת עד הסוף בליגת האלופות, בטח בתקופה המשוגעת של מגפת הקורונה. בשביל זה היא תצטרך את האלאנד שעדיין מחלים מפציעה, אך העיניים של האוהדים נשואות קודם כל לכוכב הקבוצה בשנתיים האחרות – ג'יידון סאנצ'ו.

אומנם העונה הופסקה לכחודשיים בגלל הקורונה, ובאיירן שוב זכתה באליפות, אבל עוד עונת בונדסליגה מרתקת הסתיימה, וכרגיל הגיע הזמן לבחור את ה-11 הטובים של העונה, ולהצביע על עוד כמה אנקדוטות מעניינות מהעונה.

הסבירות שנראה מעברים בסדר גודל של למעלה מ-100 מיליון אירו נמוכים, ולכן ניימאר וקיליאן אמבפה לא יוזכרו בטור זה, אולם ההעברות הלא-זולות של טימו ורנר, לירוי סאנה ואשרף חכימי גורמות לנו להבין שהקיץ יהיה מעניין, לא פחות מעונות המלפפונים טרום וירוס הקורונה. הטור יעסוק במלפפונים החמים ביותר, ויתעלם מהעודפים שנותרו על המדף מעונות קודמות.

ההליך הזה קורה לו בשנים האחרונות בליגה הגרמנית. שנה אחר שנה מתגלים בקבוצות השונות כוכבים עולים חדשים שעוזבים אותן מהר מאוד. חלקם עוברים לבאיירן מינכן, אך רבים מהם עוזבים את גרמניה. הטור הזה לא בא במטרה לדון בסיבות למהלכים האלה, שכן באלה דנתי במספר טורים שלי בעבר, אלא לסקור את כוכבי העל החדשים שפרצו העונה וצפויים לעבור ליעד נוסף בקיץ הבא.

בעונה וחצי האחרונות אנחנו עדים לעלייה מפתיעה בכמות השחקנים דוברי האנגלית שמשחקים בבונדסליגה. יותר מכך, מדהים לראות כיצד רבים מהשחקנים הללו הם דמויות בולטות בקבוצות שלהם

ראשי דורטמונד הבינו שעל אף שקבוצתם היא ללא ספק אימפריה בקנה מידה מקומי, היא לא יכולה להסתכל בלבן של העיניים לאימפריות הגדולות באירופה, והחלה להתנהל בהתאם.

הפעם יגיע תורם של שמונה כשרונות צעירים נוספים ששווה לסמן כבר היום לקראת הפריצה הגדולה הצפויה בשנים הקרובות.