השבוע מציינים 27 שנים למותו של הטניסאי ארתור אש, שנחשב עד היום לטניסאי השחור הגדול בהיסטוריה. על שמו נקרא אצטדיון שם משוחק טורניר הגרנד סלאם האחרון  בשנה – ה-US Open.

נתחיל מהסוף להתחלה/ אין לי ספק שאנטואן קונטה, שאני מעריך בתור דמות ספורטיבית מעולה, שמע אתמול נהמות מכיוון היציע של קהל אוהדי מכבי חיפה.

במקום לחשוב על מה הוא עשה לא טוב אתמול על הדשא, הוא היה שקוע במה שהקהל של צ'לסי עשה לו במהלך ההתמודדות בין הסיטיזנס לכחולים.

בעבר צ'לסי וקבוצות נוספות היו דואגות לאתר אוהדים גזעניים בקהל הרחב ולהרחיק אותם מהמגרשים למשך כמה שנים. היום נראה שהם מעדיפים לדבר איתם ולנסות לחנך אותם.

לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה, החלטתי לערוך את הסיפור המוכר לכולנו ולהציג את עשר המכות בנוסח הכדורגל הישראלי

שרת התרבות והספורט מצטלמת ביציע האוהדים של בית״ר ומאחוריה שרים שירים גזעניים. כמו שאמרנו, גזענות מתפתחת בתוך ההתעלמות. וכששרת התרבות והספורט מתעלמת כך מהשירים של אוהדי בית״ר הגזענות חוגגת. גדלה וגדלה עד שהופכת להיות מפלצת.

יש חיים מלאים ועשירים בליגות הנמוכות של גרמניה, יש גם סדר עליו צריך לשמור, ובחודשים האחרונים נראה כי באחת ההתאחדויות האזוריות שכחו לעשות זאת – או לכל הפחות החליטו להתעלם במפגיע מאירועים בעלי ניחוח אנטישמי

יש כמה סיבות להיווצרותה של קבוצה "שנואה", ואלו לדעתי העיקריות

מהסיפור של דסה אפשר ללמוד הרבה על תהליך שילובם של קהילת יוצאי אתיופיה בספורט בישראל, אך יותר מזאת ניתן ללמוד על הקשיים הרבים העומדים בדרכם של הספורטאים הצעירים מהעדה.

ההצהרה של אלי טביב, היא לא פחות מתקדים. בין אם טביב מונע משיקולים ערכיים לבין חשיבה כלכלית עצמאית, מישהו היה חייב לבצע את הצעד הזה מזמן.