אז רפא בניטז עושה את העבודה, מנצח את יונייטד ומייצר לנו תקוות ל"מקום ראשון בליגה של קבוצות שלא קוראים להן סיטי", אלא שגם אוהדי ליברפול הצעירים כבר יודעים שתקוות כאלה סופן להסתיים בד"כ באכזבה. נחכה ונראה.

לקראת ההתמודדות המרתקת בין שתי הקבוצות הללו, החלטתי לנתח את שתי הקבוצות בפרמטרים שונים – החל מעמדת השוער, דרך הרכש הנוצץ ופרמטרים מעניינים נוספים.

באחת מהופעותיו הרבות בתקשורת אמר השבוע קלופ שהתואר כבר של סיטי וכל המטרה שלו העונה היא להשיג את השאר. אמנם אני רוצה אליפות, אבל מקבל את ההסתכלות הריאלית שלו על המצב.

בגלל אילוצי עבודה אני נכנס הביתה חמש דקות לפני חמש, מדליק את המחשב, ובין פתיתי השלג אני רואה כדור עף לשער בסגנון שפעם היו קוראים לו אצלנו "בננה" והיום קוראים לו פשוט - סלאח!!

אחרי חצי שעה של "משחק" נראה שהחלומות שלי על שישה שערים הם לא רק בגדר חלום, אלא אפילו בגדר חלום פרוע לחלוטין, ואז צ'אן מנצל חסימה קטנה של לוברן ונוגח את הקרן של קוטיניו פנימה והחלום נראה טיפה'לה ריאלי יותר.

זה עשוי או עלול להיות המשחק החשוב של העונה. יציאה לפגרה במצב רוח חיובי עשויה לתת דחיפה לפגרה אפקטיבית. הפסד או תיקו עלולים לייצר כדור שלג שהשפעתו גדלה כשאין משחקים להתעסק איתם.

יום כיפור הוא יום של חשבון נפש, ואחריו התייצבתי למשחק היום רגוע מאוד. אחרי הניצחון של סיטי על צ'לסי עשיתי חשבון והבנתי שאנחנו פשוט לא באותה ליגה.

יש לי תחושה שההכנה המנטלית של הקבוצה למשחקים נגד ה"קטנות" היתה לקויה ונראה היה שהמוטיבציה והמחוייבות של השחקנים לא מספיקה. את הגדולות קירקסנו ונגד הקטנות קרסנו.

יש משחקים שאתה יכול להרגיש או לדמיין מה יקרה בהם ויש כאלה שאין לך שמץ מושג. המשחק היום הוא מהסוג השני.