הרגשה מעורבת. מצד אחד, שבת מבאסת של גשם ללא הפסקה ופטירתם של אנשים מוכשרים, עמוס עוז ושייע גלזר. מצד שני, אין חדשות טובות יותר מאשר הפסד מפתיע של טוטנהאם אחרי כדור שעובר בין הרגליים של אלדרווילד בדרך לרשת.

השנה קורה דבר מוזר: שתי קבוצות מובילות שונות משתמשות בפעם הראשונה באותו מערך, ולשתיהן יש אחוזי הצלחה אדירים איתו. המערך הוא 4-2-3-1 והקבוצות הן ליברפול וטוטנהאם.

כשהיא במקום הראשון בליגה עם יתרון 6 נקודות על ספרס ו-7 נקודות על מנצ'סטר סיטי, ליברפול מגיעה יחסית בטוחה ונינוחה לשני המשחקים הבאים בלו"ז חג המולד/סוף שנה שלה

איזה יום שמח לי היום. ניצחון משכנע יחד עם הפסד שני ברציפות לסיטי ופער של שש נקודות בצמרת, מטוטנהאם ולא מסיטי, מי היה מאמין.

ברבע השעה הראשונה אמנם הכדור אצל ליברפול, אבל שלושת הבעיטות היחידות לשער הן של וולבס, כולל עצירה יפה של אליסון.

ברגע ששמעתי שהשמועות אומתו והמינוי אכן יוצא אל הפועל, עברה בי צמרמורת ומאז אני לא יכול לחכות לשריקת הפתיחה בקארדיף סיטי.

בקיץ האחרון מוריניו דחף לרכש מאוד ספציפי שרצה לקבל, בלם וורלדקלאס. היו מגוון אופציות ברשימה שלו - חלקם יותר טובים, אחרים פחות - אבל המטרה הייתה ברורה, חיזוק קו ההגנה האחורי בו ראה המאמן נקודת חולשה.

ההרכבים המעניינים והמאולצים של שתי הקבוצות וההימורים הפרסונליים שעשו שני המאמנים עשויים להיות אלה שיכתבו את הסיפור של המשחק.

בליברפול ישמחו לזכות בליגת האלופות העונה, במיוחד אחרי הטעם החמוץ מהגמר מול ריאל מדריד לפני קצת יותר מחצי שנה, אבל קשה למצוא אוהד של האדומים שיעדיף תואר אירופי על צלחת אליפות.

במקום לחשוב על מה הוא עשה לא טוב אתמול על הדשא, הוא היה שקוע במה שהקהל של צ'לסי עשה לו במהלך ההתמודדות בין הסיטיזנס לכחולים.