יש אצלי סוג של נפילת מתח אחרי השבועות המטורפים האחרונים שהביאו את הקבוצה לגמר בקייב. אני יודע שהמשחק חשוב וקובע לעונה הבאה, אבל לא היה לי ממש חשק לקרוא את הכתבות המקדימות, או התגובות בפייסבוק או את נאומיו של קלופ

אני ממשיך את המוטו של "הימור קל זה לחלשים", אז החלטתי לנסות לצאת שוב מהבנאליה שהיא כתיבה על שחקנים כמו סטרלינג או אריקסן לקראת המחזור הכפול, ולהתרכז בשחקנים אשר יכולים לעשות הבדל גדול בשבוע הזה. כן כן, הכוונה היא כמובן להגדרה האהובה עליי, הדיפירנשיאלס (נשמע נורא בעברית, אבל אין ברירה).

גם אני קראתי את כל הסיסמאות והאמירות שהמשחק חשוב כי צריך להבטיח את המקום בצ'מפיונס לעונה הבאה. קראתי, הבנתי, אבל לא השתכנעתי.

כמו כן, חוסר היכולת שלו להגביה כדור בצורה מדויקת יוכל להוציא אתכם משלוותכם. הרמה מדויקת אחת מכל ארבע ניסיונות זה גובל במספרי אייל משומר (טוב נו, אולי קצת הגזמתי), לא השוואה טובה במיוחד לשחקן צ'לסי.

תפקידו של ז'וזה לא נראה כי עומד בספק בקרב ההנהלה. לא מזמן הרי חתם המאמן הוותיק על הארכת חוזה. הדיון הוא בעיקר ברמת האוהדים

נכנסים לישורת הבאמת אחרונה בליגות הבכירות של אירופה, וזו הזדמנות טובה לבדוק על מה עוד יש לשחק.

קבוצות אנגליות מתקשות בשנים האחרונות במפעלים האירופים. לדעתי הסיבה העיקרית היא בגלל האיכות והקושי של הליגה, שדורשת מהקבוצות האנגליות מאמץ גדול יותר בליגה ומפעלי הגביע ביחס לליגות אחרות

אז נכון שבורנמות' היא לא סיטי או ריאל, אבל המחצית הראשונה היתה בהחלט כדורגל קלופי במיטבו, ביחוד בלחץ המתמיד על הכדור

באיזה איצטדיון בלונדון תמיד ישירו את השיר הבא: "כולם שונאים אותנו, וזה לא אכפת לנו"?

בין פציעה לפציעה, מגיע לו ציון 100. אם אתם תוהים מאיפה הבאתי את הציון הזה, אספר לכם שזה מספר הדקות אותן הוא צריך לשחק כדי להבקיע שער העונה. כדי להבין איך הוא עושה את זה, אספר לכם כי בכל 21.9 דקות בהן הוא מבלה על המגרש, הוא מאיים על השער!