Tag Archives: עופר גולדמן בלוג

אמנם יש אכזבה על כך שמנצ'סטר סיטי הקדימה אותנו בנקודה, אולם יש סיפוק מקבוצה עצומה, מרתקת ומלהיבה שנתנה לנו אינספור רגעי כדורגל נפלאים והמון זיכרונות טובים, ושעשתה את הכי טוב שהיא יכולה, בכל משחק ובכל דקה. אולי ליברפול לא זכתה באליפות, אבל בשבילי זו היתה עונת אליפות.

בפרק 120, שהוקלט בתחילת השבוע לפני המשחק של סיטי בלסטר, אירחנו את האחד והיחיד שרון דוידוביץ מחבר הספר "אגדות דשא" ואת מי שמתחילת העונה הימר על אליפות לליברפול ומסקר את הקבוצה מדי משחק - עופר גולדמן.

אין לי ממש מושג מהיכן להתחיל מכיוון שהמשחק הענק הזה, ה"אימא של כל הקאמבקים", מורכב מכל כך הרבה תמונות מרגשות ורגעים מדהימים שכמעט כל אחת ואחד מהם יכול למלא טור.

לפני כמה שבועות נהרג מפקד טנק בשם עידו, בזמן תרגיל ברמת הגולן, ואבא שלו היה קצין בשיריון, בדיוק כמוני. הכל כל כך דומה ולמזלינו עדיין שונה.

אני מתייצב למשחק במצב רוח לא מי יודע כמה. הסיבות הן המתח וההפצצות על איזור הדרום, שני ימי הזיכרון לפני ואחרי, יחד עם ההפסד מול ברצלונה, פציעה של בן משפחה, סיום העונה המוקדם של פירמינו וקייטה וההפסד של קארדיף שמשאיר את ברייטון בליגה לפני המשחק מול סיטי, ועל פניו מצמצם למינימום את הסיכוי שהם יפסידו נקודות עד הסיום.

במהלך כל שלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות תיעדתי את המשחקים בפואמות ובחרוזים. שיבוץ הקבוצה במשחקים שנערכים בימי הזיכרון הלאומיים שלנו הציב בפניי דילמות חדשות.

מתישהו בין הקיורטוש לגלידה, בין הפילזנר לסטרופרמן, קופץ לי מול העיניים אדון ברנרדו סילבה, ואני מאבד את זה ומשחרר קללה עסיסית. הבת שלי, שזוכרת שמתישהו אנחנו אמורים לראות משחק של ליברפול, שואלת בשיא התמימות האם ליברפול הפסידה. אני עונה שלא ואומר בלב שכן.

שימה כבדה הוטלה עלי - לכתוב את הטור ולהיכנס לנעליו הגדולות של המאסטרו שנמצא בחופשה. מתנחם בעובדה שעומר הבן שלי עוזר במציאת נתונים מעניינים, אני מוטרד באופן שווה מהמשימה הכבדה שלי ושל השחקנים באדום.

צ'מפיונס, ערב ראשון של רבע הגמר / כדורגל מרהיב, חבל שנגמר /

כשהשידור עובר לאנפילד מצבי הנפשי נע בין מתח בלתי נסבל אחרי הניצחון של סיטי לרוגע ושקט כי אני סומך על השחקנים שלנו.