עונה ה-NBA מתחילה היום ובסדרת הטורים הזו הבלוגרים שלנו (וכמה אורחים) ניסו לשכנע אתכם למה כדאי לצפות בכל קבוצה בליגה. אנחנו מסיימים קבוצות הבית הדרום מזרחי והכוכב הישראלי שלנו
לשאר הטורים בפרויקט פתיחת עונת 2021 ב-NBA
מיאמי היט // גיל פידל:
הרבה אוהדי מיאמי חיכו לעונה כמו זו שהסתיימה, עם או בלי אליפות. החדשות הטובות הן שצפויה לנו לפחות עוד שנה אחת כמו זו, אחרי כמה עונות שההיט מסיימים בעיקר במרכז הטבלה. הקבוצה הוכיחה בשנה האחרונה שהתרבות הייחודית מביאה תוצאות ושכוכבים תמיד ירצו להגיע ל-South Beach. השילוב של השניים בדמות שחקן אול סטאר הוא ג'ימי באטלר.
ג'ימי היה ידוע לפני כן כחיית עבודה שלא רק שלא מפספס אימונים, אלא מקדים בכמה שעות, ובונה לעצמו לו"ז עמוס לפגרת הקיץ, בה הוא לרוב מתבודד מחוץ לעיר. עם זאת, היו חששות על כך שהוא יוצר בעיות בחדר ההלבשה אחרי התקופה בפילדלפיה, שם היו לו חיכוכים עם אמביד. שגרת האימונים אליה הוא רגיל, האופי הקשוח שמושרש בקבוצה ממיאמי והשחקנים שחיכו למנהיג יצרו סיפור אהבה בין באטלר לארגון, והבעיות בפילי נשכחו. מאז שהגיע הוא משבח בצורה שקצת לא אופיינית לו את המועדון ומספר על הכימיה שלו עם השחקנים האחרים, בראשם דראגיץ', הירו ובאם. כשכיף לשחקנים מחוץ למגרש, כיף גם על המגרש.
השינויים הלא גדולים של מיאמי בפגרה משאירים בערך את אותה הקבוצה לנסות להגיע לגמר שוב אחרי צבירת ניסיון פלייאוף משמעותי. הליבה הכישרונית של באם וג'ימי מתגבשת יותר טוב ככל שהזמן עובר והצעירים הבולטים הירו, דאנקן ונאן, בתוספת ההחתמה של אייברי בראדלי, רק מוסיפים עוד סיבות להמר על ההיט להגיע שוב לגמר. כמו בכל שנה, גם השנה ההנהלה בראשות פט ריילי וספולסטרה דואגת גם לעשות שינויים בסגל אבל גם לשמור על הקו המנחה של ההיט, האופי שהוכיח את החשיבות שלו בעונה חסרת שגרה.
שארלוט הורנטס // איל פידל:
מי שעקב אחרי ה-NBA בשנים האחרונות ירגיש דז'ה וו העונה. נכון, לא מדובר הפעם על הלייקרס אלא על שארלוט, אחד המועדונים הכושלים בליגה, אבל גופי התקשורת הגדולים ידחפו את לבאר בול לכותרות כי הם יודעים שהוא שווה רייטינג וקליקים. אבל מה לגבי למלו? המוניטין של למלו לאורך השנים האחרונות היה כפוטנציאל הגדול ביותר מבין שלושת האחים למשפחת בול. לונזו מיצב את מעמדו כשחקן בליגה אך אם הוא יתפתח לסופרסטאר זו תהיה הפתעה גדולה, למלו לעומתו נראה שחקן עם יותר ביטחון וכנראה יקבל יותר אחריות מאחיו.
מבחינת כדורסל אמיתי אין הרבה תקוות בשארלוט, קבוצה אשר שלושת המרוויחים הגדולים בה הם גורדון היוורד, קודי זלר וטרי רוז'יר פשוט לא יכולה להיות קבוצת NBA טובה. דוונטה גראהם ינסה להוכיח שהעונה הקודמת שלו לא הייתה סטייה סטטיסטית (לדעתי היא כן הייתה במידה מסוימת…) ונוכל לעקוב אחרי עוד כמה שחקנים צעירים מלבד למלו – וושינגטון, ברידג'ס והרוקי ורנון קרי ג'וניור.
וושינגטון וויזארדס // עופר גולדמן:
הדבר היחיד שיעניין את הישראלים בקבוצה הלא כל כך מעניינת הזו, הוא דני אבדיה. כמה דקות דני שיחק, כמה דני קלע, כמה ריבאונדים דני לקח. בקיצור, יהיה לנו הרבה דני, אבל מה שיעניין את עולם הכדורסל הוא מה יהיה בגורלו של האיחוד בין ראסל ווסטברוק למאמן החדש-ישן שלו, סקוט ברוקס, או יותר נכון לשאול, האם ברוקס יצליח לשכנע את ראסל שזו לא הקבוצה שלו, אלא של בראדלי ביל.
הטרייד בין ג'ון וול לווסטברוק נובע מההחלטה שהעתיד של הקבוצה הוא עם ביל ולא עם וול, וההגעה של ווסטברוק מחייה מחדש את העניין התקשורתי בקבוצה. אם ווסטברוק יצליח לשתף פעולה עם ביל, כמו שעשה עם פול ג'ורג', שפרח לידו, הקבוצה תצליח להיכנס לפלייאוף ולתת שם פייט, למרות הסגל הבינוני שמקיף את שני הכוכבים.
ומה יהיה עם דני?
הוא יצליח להשתלב ויפתח קריירה ארוכה ומוצלחת ב NBA.
אורלנדו מג'יק // איל פידל:
אורלנדו בשנתיים האחרונות נמצאת במקום הכי גרוע עבור קבוצת NBA – קבוצת קצה פלייאוף שלא נותנת פייט ליריבה אשר דורסת אותה בסיבוב הראשון. הקבוצה בנויה סביב ניקולה ווצ'ביץ', אוון פורנייה ואוסף של שחקנים אשר נבחרו גבוה בדראפט ולא מימשו את הפונטציאל, עם הפציעה המצערת של ג'ונתן אייזק ממש קשה למצוא את נקודת האור באורלנדו.
אבל מצד שני, ההגנה של סטיב קליפורד עבדה יפה בשנתיים האחרונות, ככה שמי שאוהב משחק הגנה טוב יכול להתחבר לאורלנדו. שווה לעקוב אחרי הקאמבק של מרקל פולץ וכמובן יש את הרוקי של אורלנדו השנה – קול אנתוני. קול הוא הבן של גרג אנתוני ששיחק 11 שנים בליגה והוא נחשב לאחד הכשרונות הגדולים של מחזור הדראפט האחרון בסיום התיכון אבל ההתלהבות ממנו ירדה ואורלנדו בחרה אותו במקום ה-15. בשנים האחרונות ראינו המון שחקנים שנבחרו באזור הבחירות 10-15 שהתפתחו להיות כוכבים של ממש, אנתוני ינסה לתפוס את המשבצת הזו בין חבריו למחזור הדראפט.
אטלנטה הוקס // דני זסטנקר:
אפשר להתווכח שעות לגבי שיטת הדראפט בNBA. כל נושא הטנקינג, ההגרלה על הבחירות, חוזי רוקי וכן הלאה, אבל דבר אחד בטוח – השיטה הזאת גורמת לכך שתהיה תחלופה בצמרת הליגה. פרנצ'ייז שעושה שושלת של כמה שנים ובינתיים מוותר על בחירות דראפט, מוסר בטריידים פורספקטים ומקדיש חלק גדול מתקרת השכר להחתמת וטרנים והעמקת הסגל, סביר להניח שתוך כמה שנים ימצא את עצמו רודף אחרי בחירת דראפט גבוהה בתחתית הליגה. כמובן שבמקביל לכך מתרחש תהליך הפוך, קבוצות שנמצאות למטה מנצלות את הזמן להרוויח בחירות גבוהות, לבצע טריידים על פרוספקטים ולבנות בהסתכלות של כמה שנים קדימה.
אטלנטה היא דוגמא מעולה, פרנצ'ייז שבעונת 14/15 הגיע לשיא תחת מייק בודנהולצר והציג את אחת מהקבוצות הפחות נוצצות, אך היותר יעילות שנראו בליגה בתקופה האחרונה עם מאזן מדהים של 60 נצחונות ומשם התחיל בצניחה הדרגתית עד לעונות שפל של 29% הצלחה. עושה רושם אחרי העונה הקודמת, בה טריי יאנג עשה התקדמות משמעותית, קולינס התבגר וקלינט קאפלה הצטרף ואחרי הקיץ האחרון בו צורפו לסגל שני סקוררים מוכחים (בוגדנוביץ' וגלינארי) ואחד הרכזים הגדולים של העשור האחרון, ראז'ון רונדו, שהוכיח בפלייאוף האחרון שיש לו עוד הרבה מה לתתת – שמישהו עשה שם באטלנטה משהו נכון בשנים הרעות.
חמישייה שכוללת את יאנג, בוגדנוביץ', גלינארי, קולינס וקאפלה עם רונדו ושאר הילדים מהספסל זה רוסטר שאמור לעשות לפחות פלייאוף בעונה הקרובה ואם הצעירים ימשיכו להתקדם בקצב הזה אולי אפשר לדבר על לאיים על האליפות בעוד כמה שנים. בעיניי מדובר באחד הפרויקטים המסקרנים בליגה ובתור אחד שלא אוהד קבוצה ספיציפית אבל כל עונה יש לו איזה פייבוריטית סימפטית, יש לי תחושה שאטלנטה מועמדת רצינית למשבצת הזאת. יש לי תחושה טובה מאוד לגביהם.
