סיום העסקתו של ווילי צ'ארלי רוטנשטיינר כמנהל הטכני של ההתאחדות יביא לפי הדיווחים לסיום הקדנציה של אנדי הרצוג בנבחרת. רציתי לסכם את הקדנציה של הרצוג בנבחרת ולהיפרד מהנבל שכמעט והפך לגיבור.

קורונה? שטויות. אליפות אירופה הייתה אמורה לצאת לדרך בעוד פחות משבועיים, ואני לגמרי מכחיש את ביטולה. על כן באתי לחזות לכם מה היה קורה אם, בסדרת טורים מהפלייאוף ועד הגמר.

בחלק ג' נדבר על נבחרת ישראל ועל איך והאם אפשר להעפיל לטורניר גדול בשנים הקרובות.

אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שעוברת לי בראש כבר שבוע - הייתי מת לראות את נטע לביא, דן גלזר ואייל גולסה פותחים בפלייאוף נגד סקוטלנד.

האם חוויתם פעם כניסה לאולם התעמלות בזמן משחק כדורגל או כדורסל והכל היה שקט? האם ראיתם אי פעם משחק כדורגל שהשחקנים לא צועקים אחד על השני, ושהמאמן לא צועק מהקווים ומחלק להם הערות?

גם התומכים הגדולים ביותר של אנדי הרצוג יתקשו לגבות אותו ולתת הצדקה לקמפיין המוקדמות של הנבחרת, כשרואים את התוצאות בפועל. ננסה לנתח את הקמפיין שלו מנקודת מבט אובייקטיבית

תיאורטית אנחנו בעוד שני משחקים תחרותיים יכולים למצוא את עצמינו ביורו ותיאורטית זה יכול לקרות בזכות זהבי ובכל זאת, חיבוק הדב שלו מזיק ופוגע בכל המהות של ענף קבוצתי.

עד לא מזמן, משהו כמו שנתיים, אם הייתם אומרים את השם אנדי, הייתי חושב רק על אנדי אחד, אנדי דופרין. בשנתיים האחרונות נכנסו לחיי שני אנדים, אנדי רוברטסון, המגן של ליברפול, ואנדי הרצוג

2009. נבחרת ישראל מקום 21 בעולם בדירוג פיפ"א. מתחתינו בדירוג: שוודיה, דנמרק, רומניה, טורקיה, בוסניה, פולין, אוסטריה, בלגיה, וילס ואיסלנד. אז מה השתנה מאז? הרבה. לפחות בכל הקשור לכדורגל. 

מה שנשאר לכם זה לקרוא את הטור הזה כדי לדעת מה עוד פתוח, באילו משחקים כדאי לכם להתמקד ומה חשוב לנבחרת שלנו.