ארבע שנים חלפו מאז התחלתי לאמן את נבחרת ישראל והגעתי לנושא שמפצל את חובבי המנג'ר כבר שנים: הריג'נים. השחקנים הוירטואלים שהמשחק עצמו יוצר שמלווים באוואטר מצחיק ובדרך כלל בשמות מצחיקים, השתלטו על ליגת העל ופתאום אי אפשר להתעלם מהם

ערן זהבי, תומר חמד, ביברס נאתכו ובירם כיאל החליטו לפרוש מהנבחרת ופינו מקום לצעירים כמו נטע לביא, דן גלזר, מנור סולומון, יונתן כהן ועומרי אלטמן להיכנס לנעליים הגדולות ולנסות להוביל את הנבחרת לשלב הבא.

עכשיו הגיע הזמן להמשיך לטפס ואולי העונה לעשות את הבלתי יאומן ולזכות בלומברדי, לראשונה מאז היה פה פייטון מנינג ועשה זאת בעצמו.

במוקדמות אליפות אירופה 2020 הנבחרות המסיימות במקומות 3 ו-4 הולכות למשחקי פלייאוף בשני שלבים - משחק אחד בחצי הגמר ומשחק אחד בגמר, או בעברית פשוטה: שני ניצחונות שווים כרטיס ביורו 2020.

לאחר עונה ראשונה מעולה שבה הגענו לפלייאוף, הגיע הזמן להתחיל עונת פוטבול נוספת עם הקולטס. הציפיות נשארו אותו דבר - להגיע לפלייאוף.

במקביל לקדנציה (או יותר) של אנדי בכחול לבן, פתחתי במסע אלטרנטיבי ווירטואלי שבו אנסה להוביל את הנבחרת הלאומית להישג שהיא לא מצליחה להגיע אליו כבר קרוב ל-50 שנה: העפלה לטורניר גדול.

לאחרונה רכשתי את משחק הפוטבול Front Office Football Eight. בדיוק כמו Football Manager בעיקרון שלו, אבל של ה-NFL.

עכשיו, כשצפויים לנו בערך שבועיים שחונים לאור פגרת הנבחרות, הזמן הפנוי להחזיק שלט ביד עולה

בחרתי להתחיל את המסע החדש עם אינטר. מי שהיה נכנס לחדרי באותם שנים היה רואה קירות מלאים בפוסטרים של רונאלדו (המקורי) ומוצא בארון חולצה של אינטר עם הכיתוב Pirelli ואת נעלי ה-R9 המיתולוגיות

העונה השנייה בליגה הטובה בעולם והשלישית בסך הכל במיין רואד נפתחה עם ציפיות לזכייה ראשונה בתואר כמאמן מנצ'סטר סיטי ולמאבק בכל החזיתות - ליגה, גביעים וליגת האלופות