"כמה מעלות טובות" - כך מתחיל הפיוט שכולנו שרנו במהלך ליל הסדר. כמה מעלות טובות קיבלנו אוהדי מכבי ת"א? עם בואו של קרויף, קיבלנו המון דברים טובים שקל לנו לשכוח, כמו כל אוהדי הכדורגל כפויי הטובה

ארצה לקחת את הדיון כמה אלפי רגל כלפי מעלה ולדבר על מה שאני רואה כאחת הסיבות העיקריות בגינן הפועל ב"ש מצליחה בשנתיים האחרונות היכן שכל כך הרבה נכשלו.

כמובן שהתלות בשחקן התקפה אחד זה לא משהו שקורה רק באנגליה. לפי בדיקה שעשיתי לכל הקבוצות ב – 30 הליגות הראשונות באירופה אפשר לראות שרק ל-15% מהקבוצות בעונה שעברה (2015/2016) היו לפחות שני שחקנים שהבקיעו מעל 10 שערים בליגה

יש כמה שחקנים שהצליחו להוות עוגן בעונה הנוכחית בין כל הצרות שעברו על הקבוצה, אך מעל כולם נמצא עומרי אלטמן, השחקן היצירתי והפורה ביותר בקבוצה.

אחת התופעות שמאפיינות את העשור הנוכחי בכדורגל העולמי היא הגדלה של הליגות והמפעלים האירופאים. התוצאה מהתהליך היא ליגות לא הומוגניות, דבר שפוגע באיכות המשחק. גם הכדורגל הישראלי סובל מהבעיה הזאת ולא מעט שחקנים נמצאים בליגה שלא תואמת את רמתם. היום אני אתייחס לאפשרויות לשינוי מבנה הליגות בישראל, במטרה לעלות את איכות הליגה ושיפור השחקן הישראלי.

משחק העונה. אדום מול צהוב, ב''ש מול ת"א, פריפריה מול מרכז. אפשר לחלק עוד ים של סופרלטיבים, אבל מעל לכל המשחק הזה הוא משחק על שש נקודות, כזה שיכול לחרוץ את גורל האליפות ואולי אפילו מעבר לכך

צפו שוב במשחק של נבחרת ישראל מול ספרד שנערך בחיחון, אבל תנסו להתמקד הפעם בטל בן חיים. למה? כי ככה לא נראה שחקן נבחרת. מתוך 13 "עימותים" הגנתיים והתקפיים מול שחקני ה'לה רוחה', טל בן חיים ניצח רק בעימות אחד.

היום אני אציע כמה רעיונות מעשיים שיהיה אפשר ליישם בכדורגל הישראלי כבר בעונת 2018/2019 שבעזרתם יהיה אפשר לממש את הפוטנציאל הקיים בכדורגל הישראלי.

מהסיפור של דסה אפשר ללמוד הרבה על תהליך שילובם של קהילת יוצאי אתיופיה בספורט בישראל, אך יותר מזאת ניתן ללמוד על הקשיים הרבים העומדים בדרכם של הספורטאים הצעירים מהעדה.

קבוצה זו אהבה, וכמו באהבה לא תמיד ההגיון הוא זה ששולט. הליגה הסדירה הסתיימה ואנחנו נכנסים לישורת האחרונה, לפליאוף העליון שמביא איתו את הדילמה בין הלב לראש.