בשנים האחרונות מתחולל ויכוח מהי הליגה הטובה העולם – הפרמיירליג האנגלית ,או הלה ליגה הספרדית. אני לא מתכוון להיכנס לעובי הדיון הזה, אך דבר אחד ניתן לראות בוודאות - בעוד בליגה האנגלית מובקעים שערים רבים, בליגה הספרדית נראה שיש בצורת שערים.

כבר שמונה שנים מסי ופפ מנסים למדוד את עצמם אחד ביחס לשני, מי הצליח יותר, מי הצליח פחות. בפעם הראשונה מסי ופפ צריכים להתחיל למדוד את עצמם ביחס לעצמם

"כגודל הציפייה, גודל האכזבה", שלושת השחקנים שהגיעו בקול תרועה רמה היו רחוקים מלהרשים בלשון המעטה. השנה, כשהם תחת זכוכית מגדלת, הולכת להיות שנת מבחן עבורם.

איך הקוסם שנעלם בקאמפ נואו חוזר לאותו מגרש, הפעם מהדלת הראשית? ספוילר - פחות בזכותו, בעיקר תודות למה שעבר על בארסה בעונה האחרונה.

דייגו סימאונה הוא דמות. אין חובב כדורגל אמיתי שלא מכיר את צ'ולו, המאמן הארגנטינאי של אתלטיקו מדריד. יש לו סגנון שייחודי אך ורק לו, שאין לו אח ורע בעולם.

לאו מסי הוא קורבן. הוא אומנם חי חיי מותרות, חיים של כסף בלתי נגמר, של מסיבות וקריאות התפעלות, של איפה הוא ואיפה רונאלדו, של לא היה ולא יהיה כמוהו. ועדיין ליאו מסי הוא קורבן. קורבן של מאיגרא רמא לבירה עמיקתא.

בשבועות האחרונים פואנלברדה עומדת במרכזה של אחת הפרשיות הגדולות ביותר בכדורגל הספרדי בשנים האחרונות, כזאת שמאיימת לקרוע אותו מבפנים.

בגמר ליגת האלופות בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד ב-2015/2016, התקרב הבועט הראשון של הבלאנקוס אל הנקודה הלבנה כאשר הוא מסובב את הכדור על אצבעו. הבועט היה לוקאס ואסקז שהוחזר בקיץ 2015 למדריד בעבור מיליון יורו מאספניול. הכדור נכנס אל השער, כמו יתר בעיטות העונשין של הלבנים אשר זכו בגביע. שנתיים לאחר מכן ישלים ואסקז שלוש זכיות רצופות במפעל הנכסף, אך ללא כל דקת משחק בגמרים הבאים. בגמר נגד ליברפול חימם את הספסל, ושנה קודם לכן נגד יובנטוס צפה בקבוצה מהיציע - מסלול שמסמל את הנסיגה במעמדו.

חילופי משמרות? האם האליפות של ריאל מדריד נתנה את האות להעברת השרביט בין ברצלונה לבלאנקוס?

חוכמת ההמונים עושה יופי של עבודה בלהעריך שחקנים, חוץ מבמקרה של שחקן אחד: קארים בנזמה.