בימים האחרונים כולנו עדים לשלל פוסטים, בעד ונגד, כעסים, ריבים, השמצות ומה לא. נראה שאנו חצויים ושסויים יותר מאי פעם. גם אני החלטתי לכתוב את דעתי על הפועל חיפה

העונה הסתיימה, ועכשיו אנחנו פה כדי לסכם את העונה מנקודת המבט של השחקנים הכישרוניים - הבלמים הצעירים תוצרת כחול לבן שלנו.

עונת 2018/19 של מכבי נתניה היא בלתי ניתנת להגדרה. הצלחה אי אפשר לקרוא לה, אבל גם ממש לא אכזבה. כדי להבין את העונה הזו של מכבי נתניה צריך לשים את כל הדברים בסדר כרונולגי על השולחן

מאור בוזגלו לא מביא רק את עצמו ואת היכולות שלו בתור שחקן. הוא מביא פרסונה שבשלב הנוכחי של הפועל ת"א פשוט לא מתאימה לה

החל משנת 2014, הוציאה אלונה ברקת והפועל באר שבע יותר מ50 מיליון ש"ח על רכש של שחקנים מובילים בליגה המקומית ולאחרונה פתחה במדיניות רכש מעניינת. אך מה עם שחקני הבית?

"לא יישמע השם מוחמד בטדי". "נקרא לו בשמו הפרטי, עלי, ונמצא לו כינוי אחר לשם המשפחה". אבסורד. למה אתם שואלים? הפוסט הזה בדיוק בא להסביר מי היה עלי, בדת האסלאם

אחד מאותם מתמודדים, אשר סיים בפסגת ליגת הזווית ובמקום השלישי בארץ הוא אסף יצחקי. אסף, מאמן לשעבר והיום עובד בחברת היי טק, הצליח לשפר את התוצאה המעולה שלו מהשנה שעברה (35) בצורה משמעותית והוכיח שכנראה לא מדובר רק במזל, אלא ביכולות פנטזי משובחות.

מה הוא מאמן כדורגל גנרי? ובכן, המאמן הישראלי המצוי, כזה שהשפעתו על הקבוצה אינה משמעותית או מספקת ולכן תפקידו מסתיים בטווח ממוצע שנע בין עונה אחת, אם הצליח בצורה מסחררת לבין מספר מחזורים בודדים אם כשל בגדול.

ערן זהבי הוא שחקן כדורגל ענק בקנה מידה ישראלי. טרם נראה במחוזותינו שחקן בעל השפעה כזאת על ליגת העל, על נבחרת ישראל ועל רגשות של כל כך הרבה אוהדים (לטוב ולרע).

נבחרת ישראל תשחק הערב את משחקה השלישי במוקדמות יורו 2020,  לטביה ירדה לדרג השישי, והיא אמנם נבחרת שצריך לנצח אבל היא לא אחת שחוטפת בראש.