כשהתחלתי את המעקב הזה בתחילת העונה, אחרי כמה מהבלמים הצעירים תוצרת כחול לבן שלנו, היינו בנקודה שבה לכדורגל הישראלי אין אף לגיונר שהעמדה הטבעית שלו היא בלם. קופצים קדימה כמה חודשים, וסיכמתי את אמצע העונה של אותם בלמים צעירים עם כמה נוספים שהצטרפו למעקב.

העונה הסתיימה, ועכשיו אנחנו פה כדי לסכם את העונה מנקודת המבט של השחקנים הכישרוניים האלו (אליהם נוסף עופרי ארד שנכנס למעקב).

בסופו של דבר, מאחורי כל הנתונים היבשים (שמגיעים מאתר המנהלת ואתר ההתאחדות לכדורגל) והדיבורים, עומדים אנשים, שחקנים. כולם עבדו כל כך קשה כדי להשתפר ולהתקדם מבחינה מקצועית, ואנו הצופים מהצד, האוהדים, צריכים לדעת להעריך את זה. קשה להסביר את ההנאה שהייתה לי כשראיתי שאחד מהשחקנים נותן משחק אדיר וגורם לכולם לדבר עליו.

זאת בעצם חלק מהמטרה של הפרויקט הקטן הזה. לתת במה ולפרסם את השחקנים הצעירים שמשחקים בעמדה במגרש שקל מאוד לא לשים לב אליה. אם בזכות המעקב הזה יש מישהו, אפילו רק אחד, שהקדיש קצת יותר תשומת לב לאחד מאלו שנמצאים פה, אני מרוצה. אז הנה, לסיום עונה ובתקווה להמשיך גם בעונה הבאה, תוצרת כחול לבן שלנו.

 

ניר ברדע, מ.ס. אשדוד:

דקות: 2890
הופעות: 31 [#1] (16 באמצע העונה)
שערים נקיים: 7
דיוק במסירות: 80% [#8] חילוצי כדור למשחק: 8.8
איבודים למשחק: 3.15 (אמצע העונה: 2.6)
תיקולים מוצלחים: 67% (עונה שעברה: 47%)
מאבקי אוויר מוצלחים: 74% (66% באמצע העונה)

תכלס: ניר ברדע הוא אנדרייטד רציני. לא ברור איך השחקן שהשאיר את אשדוד בליגה כמעט לבדו לא מקבל יותר תשומת לב. ברדע פתח את העונה מצויין בלי להוריד הילוך כמעט מאז, ולמרות המשחקים הרעים של אשדוד הוא כמעט תמיד היה נקודת אור. הוא התגבר לגמרי על הפציעה שהרסה לו את העונה שעברה, שיפר בענק את ההצלחה שלו בתיקולים ואפילו במאבקי אוויר ואסף כמעט לבדו 7 שערים נקיים.

יש נקודות פחות מחמיאות, כמו כמות האיבודים שעלתה מאז ינואר, אך נראה שההישרדות בליגה, היכולת שלו להישאר רגוע (0 אדומים לעומת 2 ב-8 הופעות עונה שעברה) והעמידה שלו במטרה של 30 הופעות במדי אשדוד משכיחים זאת. אין שחקן ובן אדם שמעריכים יותר מאשר אחד שעובד קשה, וניר ברדע עבד קשה מאוד העונה כדי להוכיח שהוא יכול להיתלות באילנות גבוהים יותר מאשדוד.

רז שלמה, הפועל תל אביב:

דקות: 1711 (אמצע עונה: 1175, עונה שעברה: 516, לאומית)
הופעות: 25
שערים נקיים: 8 (אמצע עונה: 8)
דיוק במסירות: 85%
חילוצי כדור למשחק: 10.1 [#1] איבודים למשחק: 2.7
תיקולים מוצלחים: 77% [#1] (אמצע עונה: 77%)
מאבקי אוויר מוצלחים: 66%

תכלס: צריך להזכיר שוב שהוא הבלם הכי צעיר ברשימה? שלמה הצליח לשמור על אחוז התיקולים המוצלחים המטורף שלו ולהעלות מעט את חילוצי הכדור למשחק, אך בצל הנתונים המרשימים, שלמה שיחק רק כ-600 דקות מאז סיכום אמצע העונה בינואר. נכון שהוא נפל קורבן לניהול המזעזע של הפועל העונה, אך היו ציפיות ממנו לסיים את העונה יותר טוב, ובצדק.

יותר מ-20 הופעות במדי הפועל והבטחת המקום בהרכב של הצעירה היו מטרות לגיטימיות מבחינתו ואי אפשר להגיד שהוא לא עמד בהן. לרז שלמה יש פוטנציאל מטורף, ופשוט כיף לראות אותו מתקדם, בעיקר עכשיו כשצפות שמועות על התעניינות מהצד הצהוב של תל אביב וממכבי חיפה.

 

עומר דנינו, מכבי פתח תקווה:

דקות: 2126 (834 בעונה שעברה)
הופעות: 27
שערים נקיים: 7
דיוק במסירות: 90% [#1] (אין שינוי מאמצע העונה)
חילוצי כדור למשחק: 8.4
איבודים למשחק: 2.6
תיקולים מוצלחים: 64%
מאבקי אוויר מוצלחים: 54% [#8] (באמצע העונה: 46%)

תכלס: עומר דנינו באמת הגיע בסופו של דבר להופעה ה100 שלו במדי מכבי פתח תקווה, אבל כנראה שהוא לא ממש חגג לאחר שראה את קבוצתו יורדת ליגה. דנינו היה משחק יותר אלמלא החלטה שנויה במחלוקת (יש שיגידו: מטופשת) של גיא לוזון להוציא אותו מההרכב, אבל אחרי הפציעה הקשה שעבר עונה שעברה, נראה שהוא חזר לעניינים. דנינו עדיין מחזיק באחוז דיוק במסירות גבוה מאוד לשחקן המשחק בקבוצה שירדה ליגה, והוא לקח את עצמו בידיים ושיפר משמעותית את ההצלחה שלו במאבקי האוויר בחצי השני של העונה.

דנינו כנראה ימשיך במכבי פתח תקווה במטרה להעלות אותה חזרה לליגת העל, אך הוא בהחלט הוכיח לאורך השנים שמקומו נמצא בליגת העל. עומר דנינו לא ימשיך במעקב בשל גילו, אך בכל זאת כדאי להמשיך לשים לב אליו בעתיד.

 

עופרי ארד, מכבי חיפה:

דקות: 1921
הופעות: 21
שערים נקיים: 8
דיוק במסירות: 88%
חילוצי כדור למשחק: 9.5
איבודים למשחק: 4.1 [#8] תיקולים מוצלחים: 68%
מאבקי אוויר מוצלחים: 76%

תכלס: בטור הראשון של המעקב סימנתי את עופרי ארד בתור שחקן שכמעט נכנס לרשימה. נכון, הוא היה צריך לחכות שמרקו בלבול יבוא כדי להצדיק את הקביעה הזו, אבל הוא עשה את זה. כמה זמן עבר מאז שראינו בלם צעיר שמסתגל כל כך בקלות לליגת העל, עד כדי כך שאף אחד כבר לא מפקפק בעובדה שמקומו בהרכב מכבי חיפה? ארד התחיל לקבל דקות כבר לפני סיכום האמצע העונה, אך הוא לא שיחק מספיק, אז הוא לא נכנס למעקב בשלב ההוא.

ארד שמר על שער נקי 8 פעמים והראה עליונות אווירית בכל משחק שבו הוא שיחק, אבל למרות שהוא מחפש תמיד למסור קדימה, כמות איבודי הכדור שלו לא הגיונית לבלם והוא מוביל את הרשימה מהסוף בקטגוריה הזאת. עופרי ארד הצליח תוך חצי שנה לבסס את המעמד שלו בתור שחקן הרכב ולקבל את האחריות בנבחרת הצעירה. העתיד נראה מבטיח מאוד.

 

עמית ביטון, מ.ס. אשדוד (הושאל מהפועל באר שבע):

דקות: 2220 (אמצע העונה: 1276)
הופעות: 26
שערים נקיים: 6
דיוק במסירות: 82%
חילוצי כדור למשחק: 7.4 (אמצע העונה: 8.75, עונה שעברה: 6.9)
איבודים למשחק: 3
תיקולים מוצלחים: 66%
מאבקי אוויר מוצלחים: 67% (55% בעונה שעברה)

תכלס: בתחילת העונה הצבנו לביטון את היעד של 30 הופעות, ובעיקר, להרשים את הפועל באר שבע כדי לקבל את ההזדמנות שמגיעה לו לייצב את ההגנה הרעועה של הגמלים. ביטון הגיע רק ל26 הופעות, אבל זה בעיקר בגלל שהוא עבר לבני יהודה קצת אחרי סיכום אמצע העונה, אך הוא בהחלט הצליח להרשים את קבוצת האם שלו. ביטון קיבל דקות בבני יהודה, בניגוד למה שניתן היה לחשוב, והראה גרף שיפור גדול לאורך העונה.

ביטון הראה שהוא מסוגל להיות חלק מקו הגנה של קבוצה מובילה והעלה בענק את ההצלחה שלו במאבקי אוויר (כפי שמצופה משחקן עם היכולות הפיזיות שלו), אך הוא עדיין מאבד המון כדורים ומפספס המון מסירות ביחס לבלם. הצ'אנס שעמית מקבל מבאר שבע מוצדק לחלוטין לדעתי, ותחת ברק בכר הוא יוכל להשתפר מאוד, צפו להתפתחויות.

שחר פיבן, מכבי תל אביב:

דקות: 2106 (1089 בעונה שעברה)
הופעות: 25
שערים נקיים: 13 [#1] (אמצע העונה: 4)
דיוק במסירות: 90% [#1] חילוצי כדור למשחק: 10
איבודים למשחק: 3 (2.3 באמצע העונה)
תיקולים מוצלחים: 68%
מאבקי אוויר מוצלחים: 70%

תכלס: למרות שהוא שיחק קצת פחות בסוף העונה, שחר פיבן עבר עונה נהדרת. 13(!) שערים נקיים ב-25 הופעות, שמירה על אחוז דיוק מדהים ביחס לכמות המסירות שמסר, פי 2 יותר דקות מבעונה שעברה בה בכלל שיחק עוד באשדוד והצלחה גבוהה במאבקי אוויר.

פיבן היה חלק משמעותי וחשוב בדריסת הליגה עם מכבי והנתונים שלו, למעט האיבודים, משאירים טעם של עוד. זו בהחלט הייתה הפתעה כשהוא לא קיבל את הזימון לנבחרת השנה, אבל לא צריך לבכות על חלב שנשפך, כי הוא בכל זאת הצליח להשאיר את טיבי מחוץ להרכב רוב העונה.

 

ירין פרץ, הפועל חדרה (הושאל מהפועל תל אביב):

דקות: 1902 (אמצע העונה: 1237)
הופעות: 24
שערים נקיים: 3 (אמצע העונה: 3)
דיוק במסירות: 80% [#7] חילוצי כדור למשחק: 9.1
איבודים למשחק: 3.2
תיקולים מוצלחים: 57% [#8] (נשאר כפי שהיה באמצע העונה)
מאבקי אוויר מוצלחים: 65%

תכלס: בסך הכול, אפשר להקביל את העונה של ירין פרץ לעונה של הפועל חדרה כולה. פתיחה טובה, שנשכחה בגלל אמצע וסוף רעים מאוד. צריך לזכור שפרץ נפצע כמה פעמים אחרי סיכום אמצע העונה, וניתן לראות שזה בהחלט פגע בו. שיפור קטן בחילוצי הכדור לא יכול לחפות על הדריכה במקום בנושא התיקולים והאיבודים והנתון הלא מחמיא של 80% דיוק במסירות.

הפועל חדרה ספגה הכי הרבה שערים בליגה, אבל ירין פרץ הוא ממש לא האחראי לנתון הזה, ולראייה העובדה שבעונה הקרובה הוא יקבל את הצ'אנס להתקדם ולנסות להרשים את מאמנו בחדרה, ניסו אביטן, במטרה לעשות משהו בהפועל תל אביב.

 

עידן נחמיאס, עירוני קריית שמונה:

דקות: 2926  [#1] הופעות: 31 [#1] שערים נקיים: 12 (עונה שעברה: 5)
דיוק במסירות: 84%
חילוצי כדור למשחק: 9.4
איבודים משחק: 2.3 [#1] (2.5 באמצע העונה)
תיקולים מוצלחים: 73%
מאבקי אוויר מוצלחים: 77% [#1] (עונה שעברה: 63%)

תכלס: בזמן האחרון עולה לכותרות נושא האקזיטים של איזי שרצקי בקריית שמונה, אבל תכלס כולנו יודעים שעידן נחמיאס יהיה האקזיט הגדול האמיתי של שרצקי. לדעתי הבלם הכי טוב במעקב, ואין יותר מידי מה להוסיף. הנתונים מדברים בשבילו: הכי הרבה דקות ברשימה, הכי פחות איבודים, 12 שערים נקיים, מספר אחד באוויר למרות שהוא לא הבלם הכי גבוה ברשימה והכי הרבה שערים (3). המסירות שלו קצת לוקות בחסר, אבל תמיד יש במה להשתפר לא? נחמיאס הוביל את הקבוצה שלו העונה, וכשהוא היה רע, קריית שמונה הייתה רעה.

מרתק לעקוב אחרי ההתפתחות והגדילה של השחקן הזה ורק המחשבה על הפוטנציאל הגדול שעוד יש לו מלהיבה. לנחמיאס הצבנו את המטרה של 30 הופעות במדי הצפוניים, בה הוא עמד ללא כשל, עם מחשבה כלפי יציאה לאירופה הקיץ. עם איך שהוא שיחק העונה ובהתחשב בהתפתחויות עד עכשיו, זה לא יהיה מפתיע אם הוא יצא לאירופה, אבל גם אם לא, לפחות נוכל להנות ממנו עוד קצת.