פרדוקס המאמן הישראלי

מה הוא מאמן כדורגל גנרי? ובכן, המאמן הישראלי המצוי, כזה שהשפעתו על הקבוצה אינה משמעותית או מספקת ולכן תפקידו מסתיים בטווח ממוצע שנע בין עונה אחת, אם הצליח בצורה מסחררת לבין מספר מחזורים בודדים אם כשל בגדול.

מעבר לתפקודם המקצועי של המאמנים, רבים הויכוחים העוסקים בנושא מעמדם. חשוב להבהיר, כבודם במקומם מונח ועל המקצוע הקשוח שבחרו אין עוררין, מי שבחר להיות מאמן החליט באותה נשימה להקריב המון מחייו בהיבטים שונים. יחד עם זאת, כשמסתכלים על המאמן הישראלי לאורך השנים האחרונות, צצות תהיות רבות. אולי זה המקצוע שמקדש את האמצעים או שמא דווקא התעשייה היא שמקדשת אותם, כאלו שלעתים קרובות הופכים אישיים וגסים.

גיא לוזון, מכבי חיפה
קרדיט לדף הפייסבוק "מועדון כדורגל מכבי חיפה"

דבר אחד בטוח, אם בחרת במקצוע הזה, אתה אדם אמיץ מאוד שחולה במחלה הקשה שכולנו לוקים בה, הכדורגל, או במילה אחת, מזוכיסט. זכרון קצר של הקהל, לחץ תמידי, תנאי העסקה מעוררי מחלוקת, בעל בית מתערב שאינו יודע את מקומו, אלו רק חלק מן הסיבות הגורמות לקושי בתפקוד של אותם מאמנים. אך אולי דווקא המאמנים, איך נאמר בעדינות, פשוט לא מספיק טובים ומביאים את זה על עצמם? אני ארשה לעצמי לחטוא עם ספויילר קטן ולהתחיל דווקא מהסוף, התשובה היא ובכן, משולבת.

תפקידו של המאמן מורכב מאוד ואינו מסתיים בחדר ההלבשה או במגרש האימונים. יש צורך ביכולות ניהול אנשים, חשיבה אנליטית, חדות ויכולת ניהול משברים. בראיון שנערך לפני זמן קצר בתוכנית רדיו מוכרת, נשאל מאמן טרי וצעיר בליגת העל מה מבדיל בין מאמן טוב למאמן לא טוב? תשובתו הייתה ש"כל מאמן מביא איתו את הידע והתכונות האישיות שלו למגרש". תשובה מפתיעה מאוד של מאמן, ניחשתם נכון, גנרי. אך כשנשאל אותו מאמן "אם כך, מה אתה מביא לקבוצה החדשה שלך?" ענה בהיסוס כאילו ידע שהתשובה לא מספקת: "נגיע לאימון ונראה". כמובן שהתשובה נובעת בעיקר מחוסר בטחון ואכן נתקלה בביקורת מצד המראיין, אך היא מסתירה דבר גדול הרבה יותר, שאותי בתור אוהד הדאיג מאוד, והוא – היעדר פילוסופיה.

 

שווה לתת הצצה להיסטוריה הלא רחוקה מדי, למאמני עבר ישראלים שזכו לתהילה מסוימת בקנה מידה מקומי. מאמנים כדוגמת שלמה שרף ודרור קשטן היו מאוד דומיננטים בחדר ההלבשה ונדמה שבכל שחקן שהתאמן תחתם, הטביעו את חותמם. אך האם החותמת הייתה בהכרח מקצועית? לא בטוח. באוקטובר 1998, לאחר המשחק בין ספרד לישראל במוקדמות אליפות אירופה, נשאל שלמה שרף מי אשם בגול שספג רפי כהן, שוער הנבחרת דאז. "אז מי אשם? הרבי מילובאוויטש?" הייתה תשובתו. ציטוט זה ועוד שלל ציטוטים נבחרים חקוקים בזכרוננו, שרובם, איך נאמר בעדינות? אינם מתייחסים בהכרח לשיטת המשחק או לאופן שבו מפעילה הקבוצה לחץ על יריבתה. אך בכל זאת, שלמה שרף זכור במוחם של רבים כמאמן אגדי. במה אם כך טמון אותו זכרון? במה הצליחו מאמנים כמו שליימה? התשובה היא שסגנון האימון תאם את צרכי המשחק דאז.

מאז הכדורגל המודרני הלך והשתכלל, ולא נראה שהוא מתכנן לעצור. אם בעבר הייתה לכל קבוצה שיטת משחק אחת שצוירה על לוח מחיק לפני העלייה לכר הדשא, היום ישנה שיטה לכל תרחיש במגרש. הדינמיות שבה מאמנים היום בעולם, הופכת את משימת המאמן לקשה ומאתגרת הרבה יותר. יכולות ניהול המוטיבציה ויצירת הקשר עם השחקנים "שישחקו בשבילך", שאולי הספיקו בעבר, לא מספיקות היום. להחליט לשחק התקפי עם שני חלוצים כדי ליצור מצבי הבקעה ואחר כך להסתגר בהגנה כדי לשמור על היתרון, אלו טקטיקות בסיסיות שפשוט לא ישיגו את התוצאה הרצויה, בכדורגל של היום.

הדרישה היום ממאמנים היא ללמוד קבוצות יריבות על בוריים, לנהל מערכת מקרים ותגובות אינסופית, להתנהל באובססיביות באימונים דקדקנים המשלבים סטטיסטיקות וטכנולוגיה. לכן, אם נצא מנקודת הנחה שהמוטיבציה והניהול הרגשי של חדר ההלבשה חשוב היום באותה מידה כמו בעבר, הרי שעל כך נוסף הר של אתגרים מקצועיים.

 

בזמן שאותם מאמנים גנריים, מתחלפים ביניהם בין מועדונים ללא עתיד מזהיר באופק, השחקנים בהרבה מקרים יוצאים "נקיים מאשמה". זהו פרדוקס נוסף מבית היוצר של הכדורגל הישראלי בדבר השאלה האם מעמד המאמן הוא סיבה או תוצאה? היעדר תהליכים בריאים באופן ניהול הכדורגל וריבוי התחלואות שבו, מובילים למסקנה ברורה. על אותם מאמנים מוטלת החובה להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שאם הם לא ישדרגו את עצמם משמעותית וישברו את המעגל האינסופי של הבינוניות, הם אלה שימשיכו לשחק במשחק הכסאות, בו לצערם, חסר יותר מכסא אחד.

איצטדיוו טדי

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח