תוך כדי בהיה במסך אני שואל שאלה נוספת - פער שערים הוא חשוב, אבל בינינו, מי צריך את המחצית השנייה?

זה ידוע שבכדורגל התשובות לרוב השאלות נגזרות מהתוצאה, לדוגמא השאלה הניצחית האם הפגרה טובה לקבוצה או לא?

הרעיון שליברפול תחזור בקביעות לטופ הפרמיירליג אינו רק רומנטי ותו לא, וכזה השם קץ ל-29 שנים של הפסדים ושל "כמעט", אלא אפשרי לחלוטין

לסטר זורקת עוד חלוץ למגרש וקלופ, כרגיל, מסרב לרענן את השורות ולשנות קצת את המערך, ואז נגמר המזל, או יותר נכון שיקול הדעת של אליסון

קלופ פותח בפעם השלישית ברציפות עם אותו הרכב, ולמרות שזיכרוני הולך ומחליד עם השנים, אני לא זוכר בקדנציה שלו רצף כזה. השאלה היא אם ימשכו גם שאר הרצפים מתחילת השנה.

בסופו של דבר, הסדרה הזאת זרקה אותי כמה שנים אחורה. מכירים את הויכוח העייף והמנג'ס על מסי או רונאלדו? תכירו את אחיו הצולע

מסתבר שאפילו בליגה הטובה בעולם מסדרון הכניסה לאצטדיון הוא מעבר צר שבו שחקני שתי הקבוצות עומדים צמודים ודחוסים. הוא כל כך צר שהם צריכים לצאת מהדלת אחד אחד, גם הרזים שבהם.

כשאני רואה את מילנר במינהרה לפני המשחק עם תחפושת של שחקן רוגבי קשוח מניו זילנד אז ברור לי שהקבוצה הולכת לתת את הנשמה והלב במשחק הזה.

כן, ליברפול מוכנה, ראויה ויכולה לזכות העונה באליפות. אין תירוצים ואין נסיבות מקלות.

הפסד לא יכתיר את העונה הזו ככישלון וניצחון רק יתן חותמת נוספת על עונה מוצלחת.