הרשמים הם שיובה למדה מאותו גמר שהזכרתי למעלה ומהנפילה הכואבת מול המכונה הגרמנית בשנה שעברה. כנראה שאותם רשמים עשו את שלהם, הסדקים התאחו והלקחים הופקו ונבנתה שיטה מבוקרת ומסודרת

הכדורגל שכן לוקח תארים, הוא הכדורגל ה"מבולגן". כזה שעדיין מבוסס על לחץ מתמשך על הכדור, אך שם את הדגש יותר על יציאה להתקפות מעבר מהירות. כדורגל המבוסס על משחק מהיר בין שחקנים יצירתיים

ומהנקודה הקשה אליה הגענו, הקבוצה ממשיכה להתרסק ולצנוח - מרכבת מאמנים שמסרבים לאמן את הקבוצה, ועד לקש ששבר את גב הגמל מבחינתי, איווניר על הקווים של הקבוצה האהובה שלי.

אז כשירות עבורכם, אוהדי הפועל ת"א ואוהדי השמחה לאיד, עמלנו יחד על סקירת אוריינטציה לאוהד הנבוך בליגת המשנה. התוצאה, לפניכם.

טוטנהאם במגמת שיפור וזה כבר לא סוד. לא בכדי הם השתפרו בכל הפרמטרים; ירידה בכמות הספיגות, ועלייה בכמות הכיבושיםו עלייה של כ-16(!) נקודות ומקום אחד במעלה הטבלה. העונה הבאה תהיה עונת מבחן לקבוצה הצעירה של טוטנהאם שתנסה לזכות בפריימרליג.

תפקיד הקשר, כפי שניתן לראות, הוא תפקיד מגוון מאוד שכולל בתוכו מספר עמדות ולכן קשה לקבוע מי הקשר הטוב בעולם. קשה, אך אפשרי

אז תחשבו שאתם בדו קרב פנדלים שאורך 38 מחזורים, כ-9 חודשים, כמו לידה של תינוק, ואסור להפסיד שום נקודה, צריך להיות 100% מרוכז, ותחשבו שאתם חווים את זה אחרי שכבר 5 שנים לא לקחתם אליפות,

כן, גם אני אוהד ארסנל, וגאה בזה, אבל היום גאוות היחידה של התותחנים התרסקה. היום זה נגמר.

מבט חטוף על הסגל של אלישע מלמד שהלקחים לא נלמדו. מעמדות השוער, דרך הבלמים ועד חוד ההתקפה, ניתן לזהות חוסר יציבות ואחידות ברורים, אשר לאיש לא ברור מה עומד מאחוריהם, מלבד עמוד שדרה חלש ולוזריות נצחית.

יש לי תחושה שההכנה המנטלית של הקבוצה למשחקים נגד ה"קטנות" היתה לקויה ונראה היה שהמוטיבציה והמחוייבות של השחקנים לא מספיקה. את הגדולות קירקסנו ונגד הקטנות קרסנו.