כל אוהד יבין לליבי, לרגעים ארוכים לא נשמתי ויום אחרי הגוף כולו רוצה לצרוח. וכשאדי ההתלהבות עוד מניעים אותי, הנה עשר נק' על המשחק אתמול, יובנטוס וליגת האלופות בכלל:

אני לא יודעת איך מרגישים השחקנים כשהם עולים מהמנהרה למגרש, אבל בתחושה שלי ההרגשה היא די דומה. במבט לאחור, מה שבאמת תפס אותי היתה ההתרגשות מהמראה המרהיב הזה של הדשא, הקווים הלבנים, שתי הרשתות, לוח התוצאות והפרוז'קטורים שמאירים. עניין ויזואלי לחלוטין.

אחרי ההדחה בשנה שעברה צריכה היתה פריז להבין שאמרי, עם כל הכבוד להצלחות בסביליה, עדיין לא מתאים לרמות האלו. 2 טעויות אקוטיות שלו בצמד המפגשים מול ריאל

למרות שטוטנהאם הציגה כדורגל איכותי בהרבה ב-168 דקות מתוך ה-180, היא מודחת. הגולים של יובה הערב היו משתי הבעיטות הראשונות שלה למסגרת. אכזרי, אך מביא את היופי של הכדורגל לפנים.

פריז סן ז'רמן לא הגיעה למשחק הערב. אונאי אמרי הוכיח בפעם המי-יודע-כמה שהג'וב הזה גדול עליו בכמה מידות. הוא העלה הרכב שערוריית

זה לא יהיה סוף העולם אם נודח זה נכון, אבל ההזדמנות כאן עצומה. לא רק בגלל תוצאת החוץ, אלא בגלל שזאת הזדמנות ליצור את המסורת, ליצור המשכיות במפעל.

זה לא סוד שבשנים האחרונות נבחרת אנגליה, שם כידוע הומצא המשחק האהוב עלינו, מהווה שם נרדף לכישלון. ולמרות זאת, בשנה האחרונה מרגיש כאילו דם חדש עתיד לזרום בעורקיה של נבחרת שלושת האריות.

בפרק #73 של פודקאסט הזווית אירחנו את איציק שאשו מידיעות אחרונות ובלייזר, אוהד בני יהודה מושבע, שי טביבי ויעקב ליפשיץ מקבוצת הפייסבוק הנהדרת "עובדות לא חשובות בספורט" ודיברנו על: בני יהודה, מחזור הליגה האחרון, עובדות לא חשובות בספורט וכמובן שאלות הגולשים

מאז העזיבה של איברה, קבאני פורח ומספק מספרים מעולים כמו גם הופעות מרשימות ושערים נהדרים. כיום הוא מהווה חלק מהטריו המפחיד שכולל אותו, ניימאר (שנפצע וככל הנראה יעדר עד סוף העונה) ואמפבה. העונה כבר הספיק להוריד את מעליו לגמרי את הזיכרון של זלאטן כאשר הפך לגדול כובשי פ.ס.ז. בכל הזמנים.

קומאן הודה בעבר שהוא רואה באימון נבחרת הולנד כמשאת נפשו והוא משווה תפקיד זה לאימון של אחד ממועדוני העל ביבשת כמו ברצלונה (בה גם שיחק), ריאל מדריד או מנצ'סטר סיטי.