הבית שקט וכולם ישנים, הילדים נראים כמו מלאכים, אשתי כבר מתהפכת לתוך החלום השלישי שלה ואני שואג. בשקט כמובן כדי שאף אחד לא יתעורר, אבל כל הגוף דרוך והספה סובלת מהקפיצות, מברכת את הרגעים הארוכים בהם אני עומד, הידיים מנופפות הוראות והלב בטוח בין שאגה לשאגה. מידי פעם מסתנן לו וירוס חולה שלוחש, לא נורא, הסיכויים באמת לא גבוהים מידי, כבר פעמיים בשלוש שנים בגמר וטוטנהאם באמת קבוצה טובה, איכותית, מהירה, התקפית מלהיבה. מול כל קבוצה אחרת הייתי מעודד אותה, אבל האנטיביוטיקה ששמה אהדה חזקה מכל וירוס.
כל אוהד יבין לליבי, לרגעים ארוכים לא נשמתי ויום אחרי הגוף כולו רוצה לצרוח.
וכשאדי ההתלהבות עוד מניעים אותי, הנה עשר נק' על המשחק אתמול, יובנטוס וליגת האלופות בכלל:
1. יובנטוס היא הקבוצה הכי אנדר-אסטימייטד בכדורגל העולמי. ולא רק עכשיו, בכלל. תנסו לחשוב על עוד קבוצה שהגיעה פעמיים בשלוש שנים לגמר האלופות, שהשלד העיקרי של השוער הטוב בעולם וההגנה הקטלנית שלו עדיין שם, שהמאמן שהוביל אותם להישגים האלה עדיין מאמן אותה, שמחזיקה שני חלוצים ש99% מהקבוצות בעולם היו מתות שישחקו אצלה, שגם הקישור שלה הוא טוב ועדיין אף אחד מחבריי לא הימר עליה אתמול. אפילו אלו שאמרו שייגמר בשוויון הימרו על 1-1.
2. אם כבר בבופון ובלמיו עסקינן. הרגע שבו בופון תופס לקייליני את הראש אחרי הרחקה מדהימה שלו הוא רגע שבו לא היה אוהד יובה שלא הרגיש שזה הוא שתופס את שניהם ושואג איתם.
3. קייליני, וכבר אמרתי את זה לא פעם בעבר, הוא שחקן של ארבע פעולות הגנה מדהימות במשחק שלצידם פעולה אחת שיכולה לחרב הכל. אתמול קייליני התעלה על עצמו וסיפק את אחת מתצוגות ההגנה הגדולות שראיתי ממנו. הוא לא היה צריך לעצור שחקן בודד כמו רונאלדו, אלא קבוצה שלמה, מהירה והתקפית. הוא לא עשה את זה לבד כמובן, אבל הוא איש המשחק שלי. העצירה לקרוס למרכז הרחבה, הגלישות לבעיטות לקראת סוף המשחק, הטיפול הצמוד בכל אחד שהתקרב אליו. אם יש מישהו שהופיע אתמול בלילה בסיוטים של דלה עלי זה ג'ורג'יו קייליני.
4. ברזאגלי הוא בלם מבוגר, הוא כבר לא מהיר כמו פעם ובעצם לא היה מהיר מאוד מעולם, אבל הוא עדיין אחד הבלמים הטובים בעולם. הדריכה שלו על סונג באמצע המחצית הראשונה הראתה נסיון מהו. סונג מהיר ממנו ועבר אותו לא מעט אתמול, אבל מרגע הדריכה סונג כבר פחד. הבריון האיטלקי השכונתי הטיל את חיתתו על הקוריאני ולמרות משחק מעולה שלו ההיסוס הקטן זה, שמעכב אותך במאית שניה, עלה לו ולקבוצה שלו ביוקר. זה כמובן לא כל מה שברזאגלי עשה אתמול, היו עוד כמה פעולות הגנתיות מבריקות ואחת הצלה מהקו בדקות הסיום ברגע שבו אף אחד מאיתנו לא נשם.
5. נסיון בליגת האלופות הוא דבר חשוב. תשאלו את פ.ס.ז של השנה. תשאלו את סיטי של לפני חמש שנים. אתמול על המגרש השחקנים החשובים ביותר במערך של יובה היו צמד בלמים בני 33 ו36 ושוער שעבר את גיל 40.
6. נכון, מידי כמה שנים תפציע איזה מונאקו שתגיע לחצי הגמר וטוטנהאם היא באמת קבוצה חזקה. מהירה, איכותית, התקפית ומלהיבה כמו שכבר ציינו אבל יובנטוס יותר טובה. נקודה.
7. ואולי בכלל יובה היא קבוצת התקפה מעולה? ההתקפה שהבקיעה הכי הרבה בליגה האיטלקית ושמה רביעיה בצמד המשחקים מול טוטנהאם מחזיקה באחד החלוצים המלהיבים של השנתיים האחרונות, דיבאלה ופפיטה, מזן החלוצים שהולכים ומתמעטים. זאת הזדמנות מצויינת לומר לך תודה פפיטה, השער שלך אתמול היה מופת של מיקום ותנועה והבישול שלך לדיבאלה, שפתיים יישקו.
8. יובה שיחקה עשר דקות וניצחה כתב לי חבר. הגדיל לעשות כתב אחר שטען שיובה שיחקה 2:48 דקות, הזמן בין הגול הראשון לשני. זו כמובן שטות מוחלטת וזה מדהים אותי שכל שנה מחדש יובה לא מוערכת מספיק. אולי זה חוסר הזוהר של הליגה האיטלקית, אולי זה משחק ההגנה הקשוח שלה, המערך הלא מובן לחובבי הכדורגל הספרדי והאנגלי אבל אנשים, בחייאת, זאת פאקינג קבוצה שהגיעה פעמיים בשלוש השנים האחרונות לגמר. תנו כבוד. אל תטעו, מהלך הגנתי מושלם לא פחות חשוב בכדורגל ממהלך התקפי מושלם ובופון הוא שחקן גדול כמו מסי.
9. מסמיליאנו אלגרי. אני שומע את את הטענות בפורומים האוהדים של יובה ולא יודע איזה משחק אני ראיתי ואיזה הם. טענות על ההרכב הפותח, על קישור הגנתי כשהיינו צריכים לכבוש ועוד. אז בואו נעשה סדר. אליפויות בהליכה, שני גמרים בשלוש שנים וניהול משחק מבריק גם אתמול עם חילופים שפתחו את המשחק לגמרי. נכון, בלי ניצול ההזדמנויות ואם היינו הולכים הביתה אף אחד לא היה מכיר בזה, אבל היי, לא הלכנו הביתה.
אז דון אלגרי, זה הזמן שוב להוריד את הכובע וכמיטב המסורת האיטלקית לכרוע ברך ולנשק את ידך. תודה. יש רק עוד מאמן אחד באירופה עם טביעת אצבע חזקה כמו שלך וזה פפ, מה אתם אומרים, סיטי יובה בגמר?
10. מה עוד נבקש, אמור מה עוד, כמעט ביקשנו לנו את הכל. אז אתה יודע מה, עוד דבר אחד קטן, שבופון יניף את גביע האלופות השנה. בכל זאת, מתנה יפה מהאל למעלה לאל למטה.
Forza juve
