אולטרה בויז, כך הם קוראים לעצמם. קבוצת האוהדים שלא הפסיקה לקלל את יוסי בניון ולשרוק בוז לכל נגיעה שלו בכדור.

1000 צופים ביציעים בדוחא כדי להבהיר שלאף אחד אין ציפיות גדולות מהמשחק הזה. לאף אחד חוץ ממני. לי יש ציפיות גדולות שהמשחק הזה יסתיים ב-0:0 נטול צהובים וכך אוכל לרשום 12 נקודות על כך שהרכבתי את עלי עוסמאן המגן הסכנינאי ואת יריבו הבלם ירין חסן בליגת החלומות שלי...

אין הרבה ספורטאים גדולים שקנו את מקומם בהיסטוריה ע"י מה שאמרו ולא איך שיחקו או כמה ניצחו. אחד מהם הוא יוגי ברה (yogi berra) שגם הגיע להישגים מדהימים על המגרש וגם ידע לדבר. יוגי מי?

יש לי חברים אוהדי קבוצות אחרות, הקנטות הדדיות הן חלק מהעניין, הן עושות את הספורט הרבה יותר מעניין.

השנה 2004 ואני בטיול אחרי צבא בניו זילנד. כחובב ספורט מושבע, לא יכולתי לוותר על מעקב אחר הספורט המקומי.

את המשחק של רישון מול נצרת ביליתי עם אבו אחמד, אוהד נצרת מושבע. אבו אחמד, כמוני, הוא אוהד שפוי אבל חצוי.

היא חוזרת, היא עוד רגע שוב פה, במלוא הדרה, במלוא יופייה. כל הקיץ חיכיתי לה, למעשה אפילו יותר מזה, עוד מהחורף הקודם.

במהלך השבוע, כשהמגעים לקראת חתימת חוזה הטאלנט שלי עם "הזווית" התחממו, התחלתי לחשוב מה אני כותב בפוסט הראשון שלי.

אני חייב להיות כן, אף פעם לא אהבתי אותך, בכלל לא. אף פעם לא הייתה לי את היכולת להתחבר אליך.

השנים חלפו תוך כדי מעקב אחר טורנירים מדי פעם ואז הגיע טורניר ווימבלדון לשנת 2003. משחק רבע הגמר הפגיש את שיאן הזכיות בגראנד סלאם בכלל ובווימבלדון בפרט, פיט סמפראס האגדי, עם טניסאי צעיר ואלמוני ללא הצלחות משמעותיות בסבב, בחור שוויצרי עם קוקו אסוף בשם רוג׳ר פדרר.