זה לא קרה ביום, גם לא ביומיים. אבל כל הכבוד לכם אופירה ואייל, קברניטי ערוץ הספורט ועורכי האינסטנט של עולם האינטרנט על שתרמתם תרומה נכבדה למצבה הנורא של תקשורת הספורט במדינת ישראל.

כמו הרבה אירועי ספורט אחרים גם ביורו ובקופה אמריקה סנטנאריו מיטב המפרסמים משקיעים כדי ליצור פרסומות שיגרמו לנו הצופים לא לשכוח אותם. הנה כמה מהפרסומות הטובות שיצאו בתקופה האחרונה לרגל האירועים האלו:

עלי הוא אחד מהספורטאים שמספיק לומר את שם משפחתם על מנת לזהות אותם. לא צריך יותר מזה.

גלעד חוגג עם האוהדים את העלייה של בית"ר נורדיה לליגה ב' לשירי להקת צלילי העוד

"רד מזה", "למה אתה צריך את זה?". זה מה שאמרתי לטמיר כשהוא העלה בפניי לראשונה את הרעיון לפתוח אתר. במהלך שנותיי יצא לי לכתוב בכמה וכמה אתרים קטנים שאו נסגרו, או השקיעו כספים רבים שלא הצדיקו את ההשקעה, או שסתם לא עניינו אף אחד (מקווה שזה לא בגלל הכתיבה שלי).

היום לפני שנה בדיוק יצא לדרכו מיזם "הזווית" – אתר ספורט חברתי המאפשר לכל אחד להצטרף כבלוגר ולכתוב את דעתו על התרחשויות ספורטיביות שונות. מאז ועד היום, פורסמו באתר 436(!) פוסטים נפלאים שנכתבו ע"י 39 בלוגרים שונים שהחליטו שבא להם להשמיע את דעתם.

יום זיכרון שלישי שאנחנו חווים כחלק אינטגרלי מצבא ההגנה לישראל.

מוריו העידו עליו שהיה תלמיד ממוצע, אך עם זאת הצטיין בכל מה שקשור לספורט. ריצות, אתלטיקה קלה ובעיקר – כדורגל. לוי התבלט כבר בצעירותו בתפקיד הבלם, היה חסון, גבוה, צנוע וכריזמטי. "החומה של ההגנה" כפי שהעידו עליו חבריו.

השינוי אכן מורגש בכל דבר בחיפה. מי שהיה רגיל לדחיפות ולמלחמות בכל מקום אחר, מגלה מקום שאפשר להגיע אליו עם שני ילדים קטנים בחג, בלי לחשוש מכלום

לכל קבוצת כדורגל יש הרגל נגד עין הרע ואילו מנחוסים יש לאוהדים?