צפיתי בהפסד הנורא של הנבחרת שלנו נגד אלבניה. משחק חלש מאוד של גורש, מרכז מגרש סביר והגנה רעה. אבל אם להגיד את האמת, אני לא בהלם ממה שהיה. כבר במשחק נגד מולדובה יכולנו לראות נבחרת אנמית ומשעממת שאין לה מה למכור

ראזנבאלשפורט לייפציג, העולה החדשה לבונדסליגה לעונת 16/17, כמעט והצליחה לקחת את האליפות מבאיירן מינכן. בסופו של דבר, הקבוצה ממזרח גרמניה סיימה במקום השני, תוך הצגת עונה מטורפת שעלתה מעל כל הציפיות. עם זאת, קשה להתעלם מההישג הספורטיבי הנהדר, אשר ניתן כמעט להשוותו לאליפות של לסטר סיטי בעונה הקודמת

בניון בפנים כי הוא גיבור-על, למרות שהיה שחקן ספסל במכבי, ראדי בחוץ כי הוא מבוגר, סולמון במורחב כי הוא ילד פלא עם 4 הופעות ליגה וגורש, כי אלישע שמר לו אמונים

בסופו של דבר הגיעו קבוצות ראויות. קשה להמר נגד מי מהן כי כל אחת מסוגלת לנצח את השנייה ביום נתון.

עד לא מזמן, היה נראה שבגילו המתקדם יחסית (31) הוא גמר את הסוס וירד ברמה, הוא אף דורג במקום העשירי בעולם במהלך שנת 2015, מה שהיווה ביסוס מוצק לטענות הרבות לירידה בכושרו וברמת המשחק שלו.

המשחק בין נבחרת ישראל לאלבניה לא רק יכריע את המקום השלישי בבית, אלא עשוי גם להשפיע על הדירוג של שתי הנבחרות במוקדמות יורו 2020. ניסינו להסביר לכם קצת את שיטת הדירוג של אופ"א והקמפיין המסובך שאופ"א ארגנה לנו לקראת היורו הבא.

זה כבר לא עניין של אליפות וגם לא של כסף, מארק האנט השיג הכל ומעבר, זה עניין של סגירת מעגל בקריירה החלומית שלו, וגם לעצור את רצף הניצחונות הארוך של דריק לואיס יריבו.

עם מערך סקאוט רחב בדרום אמריקה, הנחית מונצ'י שחקנים אלמוניים רבים שהפכו לכוכבים ונמכרו. בין השמות אפשר למצוא את לואיס פביאנו, אדריאנו ,רנאטו, קרלוס באקה, פדריקו פאציו ודני אלבס, אך לא רק מעבר לים מונצ'י "פגע בול" ברכישות

אני מודה שהופתעתי מעצם עלייתה של ברייטון מהצ'מפיונשיפ לפרמייר-ליג. זאת בשל העובדה שבתחילת העונה היא לא סומנה כמועמדת לעלות, אלא היו מועמדות אחרות

ברגע שדיינה וויט והאחים פרטיטה קנו את ה-UFC ב-2 מליון דולר, ארגון כושל שמדמם כסף ומושווה לפורנו מבחינת הברבריות שלו, הם בעצם החליטו שהם הולכים להרים את הספורט למעלה, להפוך אותו ללגיטימי ואפילו להדיח את האגרוף כסגנון הלחימה הפופולרי בעולם