הרשתות החברתיות גועשות, אתרי הספורט קורסים, כולם עוקבים אחרי כל צעד של הנאמן, מי משוחרר? מי יישאר? מי ירכוש? תהיה קבוצה? בחיים שלי לא למדתי כל כך הרבה מושגים בכלכלה. ובין חדלות פירעון לפשיטת רגל לא נותר מי שיעסוק בכדורגל.

עם משבר נוסף וכשהיא על סף תהום, תארח מכבי ת"א את דרושאפאקה ודיוויד בלאט למפגש הגומלין ביד אליהו,

הפציעה של הנדרסון גורמת לקלופ לחזור למערך ההתקפי יותר שלו, והוא פותח עם סטארידג' במקום אוריגי שעשה עבודה מעולה בכל המשחקים בהם פתח לאחרונה. אולי הבוס יודע משהו שאנחנו לא יודעים.

הפעם כשמדובר באדם שלא מכיר כ"כ את מועדון הפועל ת"א או את אוהדיה ומגלה עניין (לכאורה) ברכישת הקבוצה שעומדת בפני פירוק ואולי אפילו הפסקת פעילות, המחשבה על זה שאוהדים של קבוצה יריבה משקיעים כזה מאמץ למנוע מאדם לתרום לקהילה ולהציל את מושא אהבתם של אלפים פשוט הטריפה אותי.

לא משנה כמה הגרון כואב את הפועל לא מפסיקים לעודד, לא משנה מזג האוויר כי לא נוצר האקלים שיעצור אותנו מלעודד, לא משנה המגרש, המקום, האזור שבו תשחקי כי לכל חור נגיע, לא משנה באיזו ליגה תשחקי כי גם לשם נשוב

האופציה הטובה ביותר עבור קבוצות ליגת העל היא להחתים שחקנים מהליגה הלאומית שאפשר לראות אותם באופן רציף במגרשים בקלות רבה, ההתאקלמות תהיה מהירה וקבוצות הליגה לא יאלצו להיפרד מסכומים גדולים מידי.

תתפרקי כבר הפועל. בגלל השלטים, שאת ישראל אתם לא מייצגים ומה ששער 5 דורש. בגלל ה-Joden Rat, בגלל אהובה תומר, בגלל חולדאי, בגלל אובארוב.

אל תיעלבי 2016, אבל הפעם זו לא אני, זו לגמרי את. בינינו, כמעט מהרגע הראשון היה ברור שזה פשוט לא זה, שאת לא הטיפוס לצהובים כמוני.

בשבועות האחרונים מלא הערוץ הראשון בתכניות פרידה ורגעים היסטוריים עקב סגירתה הממשמשת של רשות השידור, או כמו שהגדיר זאת השדר הוותיק יעקב אחימאיר- "ההלוויה הכי שמחה בהיסטוריה".

השבוע יצא לי לשוחח עם ג'ון הנרי, הבעלבית שלנו. דיברנו על אובמה וביבי, על בייסבול, על הא ועל דא וגם על המשחק הקרוב