אתמול התחילה השנה החדשה ואיתה אוטוטו גם חלון ההעברות של אמצע העונה שלפי המסורת בקבוצות ליגת העל הוא הזמן לבנות מחדש את כל מה הספיקו להרוס בקיץ. עם זאת, שוק השחקנים מצומצם עד אפסי בינואר – כל עוד לא מדובר בלגיונר שחוזר ארצה אין באמת אופציות ריאליות להביא שחקן טוב שיהיה מסוגל לתרום לקבוצה. ההחתמות המוצלחות של ינואר בשנים האחרונות הן ההחתמות של אלין טופוזאקוב ודימיטאר טלקיסקי הבולגרים שהגיעו להפועל תל אביב המתחדשת של אלי גוטמן מלבסקי סופיה הבולגרית בשנת 2008, בולגרי נוסף דימיטאר מקרייב השחקן היקר בתולדות מ.ס אשדוד עבר גם הוא בשנת 2008 ממאריבור הסלובנית, ראדה פריצה עבר ב-2013 למכבי תל אביב מרוזנבורג הנורווגית לאחר סיום החוזה באותה קבוצה וכמובן ז'רום לרואה, שלא היה שייך לליגה בשום צורה ודרך, עבר לבית"ר ירושלים בינואר 2006 מלאנס הצרפתית. המכנה המשותף של כל השחקנים האלה הוא שהם עלו כסף והרבה (אפילו ראדה פריצה שעבר בהעברה חופשית היה בין השחקנים המרוויחים בליגה), לא סכומים שקבוצות ליגת העל רגילות ומסוגלות לשלם.

רוב ההחתמות של קבוצות ליגת העל בחודש ינואר מתבררות כלא מוצלחות. מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית להחתים שחקן בתקופה הזאת של העונה במינימום כסף בלי תקופת הכנה ולצפות שיתרום לקבוצה באופן מיידי. עוד בעיה בשוק ההעברות הישראלי היא חוסר הניידות של שחקנים בין 2 קבוצות שונות בליגת העל. במידה ויש התעניינות של קבוצה בליגה אל שחקן המשחק בליגת העל, בעלי הקבוצה יצמיד מחיר דמיוני עבור השחקן רק כדי להוריד את התעניינות הקבוצות כלפיו. ג'ורדי קרוייף התייחס לנושא בראיון באתר "ספורט 1" בשנת 2015 ואמר "השוק כאן מוגבל, זו לא אוכלוסייה של מאה מיליון איש. מה שקורה הוא שהשחקנים הטובים יקרים, כי כל המועדונים רוצים אותם. האבסורד הוא שיותר זול לקנות שחקן ישראלי שמשחק בחו"ל מאשר לקנות ממועדון בארץ. את אבי ריקן הבאנו משווייץ ואם היה משחק בישראל, מחירו היה פי עשרה".

לפיכך, האופציה הטובה ביותר עבור קבוצות ליגת העל היא להחתים שחקנים מהליגה הלאומית שאפשר לראות אותם באופן רציף במגרשים בקלות רבה, ההתאקלמות תהיה מהירה וקבוצות הליגה לא יאלצו להיפרד מסכומים גדולים מידי. היום אתייחס ל-5 שחקנים מהליגה הלאומית שיכולים לתרום לקבוצות ליגת העל המחפשות חיזוק כבר בחלון העברות הקרוב:

1) ריזוק דמיטרו – הפועל עכו, 24, בלם, הופעות בליגה 16 (1417 דקות), שערים 4, אוקראיני

שחקן מחלקת הנוער של דינמו קייב ונבחרת אוקראינה הצעירה לשעבר, מצא את עצמו ללא קבוצה בקיץ 2016 לאחר הפירוק של אחת הקבוצות הכי מושחתות בכדורגל האירופי בשנים האחרונות מטאליסט חרקוב (בשל חובות כבדים המועדון לא היה מסוגל לשלם משכורות לשחקנים ואנשי הצוות) מהליגה הראשונה באוקראינה אשתקד. בעזרת סוכנו ג'קי דהן דמיטרו חתם על חוזה אצל היורדת הטריה מליגת העל הפועל עכו. דמיטרו השתלב במהרה והפועל עכו הפכה לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה (15 שערי חובה ב-16 משחקים). דמיטרו שחקן הגנה מאוד חכם, אתלטי ומגוון המסוגל לשחק בכמה עמדות במגרש. בעונתו הקודמת בחרקוב שיחק בעיקר כמגן ימני וגם בעמדת הבלם. הערך המוסף שמביא דמיטרו הוא כיבוש השערים שלו. בעונה שעברה כבש שני שערים במטאליסט חרקוב ובהפועל עכו כבש כבר 4 שערי ליגה, הכי הרבה משחקני ההגנה בליגה הלאומית. קשה להאמין שלולא המצב שנקלעה הקבוצה הקודמת של דמיטרו הוא היה חותם בהפועל עכו, אבל קבוצתו של שלומי דורה הרוויחה שחקן הגנה מהאיכותיים של הליגה הלאומית. הפועל עכו לא תוותר עליו כבר העונה מכיוון שהם נמצאים במקום הראשון בליגה הלאומית ודמיטרו יכול לחכות עוד כמה חודשים כדי לשחק בליגת העל במדיה של הפועל עכו, אבל כנראה שאם תגיע הצעה רצינית מקבוצה בליגת העל גם בעכו יתקשו לומר לא.

2) עלי מוחמד – מכבי נתניה, 21, קשר אחורי, הופעות בליגה 14 (1204 דקות), שערים אין, ניז'רי

הקשר הצעיר של מכבי נתניה ונבחרת ניז'ר הוא ככל הנראה השחקן האיכותי ביותר בליגה הלאומית. מוחמד, שהספיק לעבור בקבוצת המילואים של בורדו, משחק כבר עונה שנייה בליגה הלאומית. לאחר עונה מוצלחת מבחינה אישית בבית"ר תל אביב רמלה חתם מוחמד בתחילת העונה דרך סוכנו אבי ציוני על חוזה לעונה אחת במכבי נתניה עם אופציה להארכת חוזה לשלוש שנים נוספות, צעד די מפתיע של מוחמד שרק לפני שנה משך התעניינות מפרייבורג ומיינץ מהבונדסליגה לאחר משחק של נבחרת ניז'ר נגד קמרון במוקדמות אליפות אפריקה. אבל עלי בחור צעיר ועשה את הצעד הנכון עבורו כשעבר לקבוצה עם שאיפות לעלות לליגת העל. עלי מוחמד הוא קשר מהסוג החדש בכדורגל, הוא שחקן קטן מאוד ומהיר שרץ בעצימות גבוהה, חוטף המון כדורים ומשחרר אותם במהרה כשהוא יעדיף לא לגעת יותר מפעמיים בכדור. מוחמד יכול לתרום לכל קבוצות ליגת העל, אפילו לקבוצות הצמרת והשאלה היא האם יספיק לשחק בליגת העל לפני שיעבור לקבוצה אחרת באירופה כי עדיין לא ברור איך שחקן כזה משחק בליגה הלאומית.

3) רוסלן ברסקי – בית"ר תל אביב רמלה, 25, קשר 50:50, הופעות בליגה 16 (1440 דקות), שערים אין, ישראלי

רוסלן ברסקי קפטן בית"ר תל אביב רמלה או בשמה הלא רשמי "מכבי תל אביב ב" הוא הישראלי היחיד המופיע ברשימה הזאת. קפטן קבוצת הנוער של מכבי תל אביב ושחקן נבחרת הנוער לשעבר סבל מחוסר מזל בתחילת הקריירה המקצוענית שלו גם מקצועית ובעיקר אישית כאשר בשנת 2010 ברסקי איבד את אביו. השחקן שיתף על המשבר האישי שלו בראיון לאתר ONE: "עולמי חרב עליי ברגע. בשבילי אבא שלי היה הכל, היינו 24 שעות ביחד. זה לא היה עוד קשר בין אב ובן, הוא היה נותן לי הכל, פתאום לאבד אותו בגיל כזה, במעבר הזה של בין הנוער לבוגרים, הצבא, ההתבגרות, זה פשוט שבר אותי". עונה לאחר מכן (2011/2012) החלו הפציעות. הקשר הצעיר של מכבי תל אביב שבר את כף רגלו פעמיים בעונה אחת ובעונת 2012/2013 הושאל לבני יהודה כחלק מעסקת שכללה את חסן אבו זייד כדי לצבור דקות משחק בליגת העל ואז שבר את כף רגלו השנייה ושיחק דקות מועטות בבני יהודה. בעונת 13/14 חתם ברסקי במכבי קביליו יפו מליגת א' דרום ולראשונה בגיל 21 קיבל הזדמנות אמיתית בקבוצת בוגרים. לאחר מכן שיחק בהפועל ירושלים בליגה הלאומית ובשנת 2015 עבר לבית"ר תל אביב רמלה ומשחק שם עד היום. ברסקי הוא המנהיג של בית"ר ת"א רמלה ומדובר על שחקן מאוד אחראי. הוא בעל הבית על המגרש, כל התקפה של בית"ר ת"א רמלה עוברת דרכו, בעל ראיית משחק טובה, משחרר מסירות ארוכות מאוד מדייקות וחכמות ומשתלט על המון כדורים במרכז השדה. החולשה הבולטת של ברסקי היא המשחק היחסית איטי שלו. הוא מאוד אוהב את הכדור וקשה לו לבוא לידי ביטוי ללא הכדור ולא בטוח שהוא יקבל הרבה כדורים כמו ברמלה אם ישחק בקבוצה בליגת העל, אבל ברסקי הגיע לסוג של תקרת זכוכית בבית"ר תל אביב רמלה והוא יודע שמדובר בקבוצה בלי שאיפות מקצועיות ואת ההתקדמות שלו הוא ייאלץ לעשות בקבוצה אחרת.

4) ג'ייקוב נג'וקו – בית"ר תל אביב רמלה (בעלות נוכחית של עירוני קריית שמונה), 19, שחקן כנף ימין/חלוץ, הופעות בליגה 13 (704 דקות), שערים 6, ניגרי

איזי שירצקי הקדים אותי. ג'ייקוב נג'וקו חתם (בתאריך 28.12.16) על חוזה ארוך טווח (4.5 שנים) בעירוני קריית שמונה, אבל בכל זאת החלטתי להתייחס אל השחקן. נג'וקו, ששיחק בקבוצת הנוער של פורטו ואף הספיק להיבחן אצל יורגן קלופ בליברפול באפריל האחרון, חתם בתחילת העונה במכבי פתח תקווה. המלאבסים החליטו לשחרר את נג'וקו מבלי לתת לו הזדמנות לשחק משחק רשמי (למזלו של נג'וקו, אחרת הוא לא היה יכול לעבור לקריית שמונה מכיוון ששחקן כדורגל לא יכול לשחק משחק רשמי במדי 3 קבוצות שונות בעונה אחת) בטענה שהיא רצתה להביא חלוץ זר טבעי ולא שחקן כנף וכנראה שהשחקן הצעיר היה נשאר אם לא היו כבר שישה זרים בקבוצה. עמיר תורג'מן מאמנה של בית"ר תל אביב רמלה קפץ על המציאה. נג'וקו שלא פתח את העונה עם הקבוצה השתלב לאט לאט ברמלה כשקיבל דקות משחק בעיקר כשחקן מחליף בתחילת העונה עד המשחק נגד הפועל עפולה במחזור השמיני. נג'וקו כבש שלושער ב 5-2 על עפולה ומאז הפך לבאנקר בהרכב והספיק לכבוש 2 שערים נוספים במהלך העונה. בטור הקודם שלי התייחסתי למחסור של שחקני אגף שמאליים בליגת העל. קבוצות ליגת העל צריכות עוד שחקני אגף שמאליים כמו נג'וקו שמגוונים את משחק ההתקפה של הקבוצה. בנוסף, מדובר בשחקן מאוד מהיר עם יכולת דריבל טובה ובעיטות חזקות מרחוק. הרבה בזכות ג'ייקוב נג'וקו בית"ר ת"א רמלה הפכה לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה הלאומית (28 שערים ב 17 משחקים) ונמצאת בחלק העליון של הטבלה (מקום רביעי 2 נקודות מרחק ממקום שני), קריית שמונה עשתה עסקה חכמה שהחתימה שחקן צעיר ומוכשר ועכשיו אפשר רק לקוות שנג'וקו ימשיך לפרוח גם בליגת העל.

5) ג'ורדן פושה – מכבי הרצליה, 25, חלוץ, הופעות בליגה 14 (1244 דקות), שערים 14, צרפתי

14 שערים ב-14 הופעות, ממוצע של גול כל 88 דקות. מכבי הרצליה הבקיעה העונה 19 שערים בלבד, ג'ורדן פושה כבש 73% מהשערים של הקבוצה (רק לצורך השוואה כמות השערים והבישולים של ערן זהבי במכבי תל אביב בעונה שעברה היתה 59% מסך השערים הכולל של הקבוצה) כשסגן מלך השערים של מכבי הרצליה עם 2 שערי ליגה. אלו המספרים הבלתי נתפסים של ג'ורדן פושה שהוא כרגע מלך השערים של כל הליגות והמחוזות בישראל (תואר שהוא חולק עם ווראקט גדיף מקבוצת אגודת ספורט אשדוד מליגה ג' מרכז ועם שלמה שמר מקבוצת בית"ר עירוני קרית-גת מליגה ג' דרום). פושה, שגדל במחלקת הנוער של מץ, עבר בעונת 10/11 לפ.צ טרויס מהליגה השנייה בצרפת, מיעט לשחק ואף ירד לקבוצת המילואים של הקבוצה, וטרויס החליטה לשחרר אותו בסוף אותה העונה ופושה העביר את 3 העונות הבאות בקבוצות טורנה ואנטוורפן מהליגה השלישית בבלגיה שבמהלכן כבש 20 שערים. בעונת 2013/2014 חתם פושה במכבי הרצליה והשחקן מראה שיפור בכל עונה שהוא משחק. בעונתו הראשונה הוא כבש 10 שערים, בעונתו השנייה כבש 12 שערים, בעונתו השלישית סיים כמלך השערים של הליגה הלאומית עם 21 שערים ובמידה ויסיים גם את העונה הזאת בליגה הלאומית אין לדעת כמה שערים יבקיע עד סוף העונה. ג'ורדן הוא חלוץ יחסית נמוך, אבל הוא מתמצא מאוד ברחבת היריב ובעל סיומת קטלנית בשתי הרגליים. אבל בכל זאת, מאוד קשה לשפוט יכולת של חלוץ בליגה הלאומית. מלכי השערים של הליגה הלאומית ב-10 העונות מלבד פושה הם: פדרו גלבאן, שחר הירש , איציק כהן יחד עם עומר גולן, מוראד אבו ענזה, אורן ניסים, אקקי מקוצ'בזה, אוהד קדוסי, מוחמד כיאל יחד עם בן בסט ושוב אוהד קדוסי. מלבד פדרו גלבאן ועדן בן בסט, שאר השחקנים לא הצליחו להשתלב בליגת העל או שמדובר בשחקנים ותיקים כמו עומר גולן ואורן ניסים שהיו הרבה אחרי השיא שלהם וגם הם ידעו שמקומם הוא בליגה לאומית. אז למרות כל הסופרלטיבים שיש כיום על פושה, הצלחה מקצועית בקבוצה בליגת העל היא עדיין בגדר סימן שאלה. מכבי חיפה מעוניינת להחתימו כבר בחלון העברות הקרוב וגם אם לבסוף יהיה מדובר בהצעה רשמית של המועדון, כדאי לפושה לא לקפוץ מעל הפופיק ולהתקדם בצורה הדרגתית בליגת העל, אחרת הוא עלול לחזור לליגה הלאומית במהרה.