הַקְּבוּצוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּלִיגַת הָעַל קִבְּלוּ כָּל אַחַת בָּלוֹן בְּצִבְעָן. קָפְצוּ הָאוֹהֲדִים בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן- לְכָל קְבוּצָה עַכְשָׁו יֵשׁ בָּלוֹן!

המשחק של אתמול טרף את הקלפים של מי שעד לא מזמן היה שחקן הפוקר הטוב ביותר בארץ.

קראתי את הכתבה של מיכל צורן ב"טיים אאוט" על התנהגותם הברברית של אוהדי מכבי ת"א ולא יכולתי לעצור את עצמי מלפרוק את עצביי על המקלדת

בעשור החולף לא היו המון סינדרלות כאלה בכדורגל הישראלי, אבל עדיין היו כמה שהשיגו מעל ומעבר למצופה. אני מתכבד להגיש לכם כאן את רשימת 10 ההפתעות הגדולות בכדורגל הישראלי בעשור הזה. מתחילים ממקומות 6-10.

סופשבוע סטנדרטי בליברפול: ניצחון + צמד לסלאח. אהה, וגם קלופ האריך חוזה...

לא ממש הכרתי את אדגר דווידס, וזאת היתה חתיכת הפתעה., דווידס היה מדהים במרכז הקישור ביחד עם סיידורף, הוא לא הפסיק לרוץ, לחלץ כדורים, להיכנס לעומק.

יש טורי סיכום עשור חשובים, גרנדיוזיים, מעוררי דיון. ויש את הטור הזה, ששם זרקור על קבוצות פרמייר ליג שהצטיינו במשהו מאוד ספציפי בעשר העונות האחרונות (כולל זאתי): לגרום ליריבות שלהן לפטר את המנג'רים שלהם.

איך נטע לביא מפגיז מ-20 מטר אחרי דריבל מלא בביטחון בעוד פלומיין מאבד עוד כדור שכמעט מוביל לספיגת שער. איך הבלם הצעיר והמבטיח שהגיע מספרד מתנהל באיטיות אחרי חלוץ אשדודי גנרי? מה פספסנו אני שואל

לצד הישגים מרשימים, רוסיה בעידן המודרני, ידועה לשמצה עקב תהליך הסימום השיטתי של אנשי הספורט שלה למה דווקא אצל הרוסים זה ככה?

כמעט שעה זלצבורג עשתה לנו את החיים קשים ועשתה לנו את המוות, אבל זה לא מספיק העונה מול ליברפול.