אין לי מושג כמה רגעים מרגשים עוד יהיו העונה, אבל את זה בודאי אני אזכור כאחד המשחקים המרגשים ביותר אם לא ה...

אחרי עשור קשה, עם אליפות אחת גביע אחד ותהליך אחד שנדמה היה שלא יגמר לעולם ההגיון אומר שזאת צריכה להיות העונה של מכבי חיפה.

השנה היא 2035 ולאחר עשרות שנות דשדוש והידרדרות, יום הדין של הכדורגל הישראלי הגיע וגורלו נחרץ. לכן בחרנו עבורכם, אוהדי הכדורגל הישראלי המותשים, קבוצה חדשה לאהוב ולעודד, כזו התפורה למידותיכם.

לאחר ההפסד המשפיל לאטאלנטה 0-5, אחד מהגדולים והכואבים שידעה הקבוצה אי פעם, עלתה בי מחשבה לכתוב את הטור הנוכחי, שללא ספק מסמן שמילאן הגדולה כבר איננה מזמן, ומה שנשאר לנו ממנה זה רק השם.

נכון, יונייטד הפסידה אתמול – שוב. ונכון, התזמון של ההפסד לא בא למועדון ולאוהדים בטוב במחזור שבו צ'לסי וטוטנהאם שומטות נקודות. ולהוסיף על זה, ההגנה מקרטעת והקישור... אבל יש איזשהו תהליך שמתרחש במועדון שאני אישית בתור אוהד אוהב לראות. זה תהליך שגם האוהדים צריכים לקחת בו חלק.

שני חלוצים, שני שערים, ממש צמד-חמד, כמו שאומרים.

ברצוני לשים את האצבע דווקא על החלק ההגנתי של הירוקים, שאמנם בניגוד ליריבה הצהובה לצמרת לא שמר על רשת נקיה סיבוב שלם, אך אם נעיף מבט בטבלה נראה שממוצע הספיגות של הירוקים השנה הוא הטוב ביותר מזה שנים

כמות הפסקאות שכתבתי ומחקתי לפני שהגעתי לגרסה הסופית של הפוסט הזה היא עצומה. גם עכשיו אני לא חושב שיש לי את המילים הנכונות לתאר את התחושות שלי ושל שאר אוהדי הפועל באר שבע (ואולי גם של קבוצות אחרות) ביחס למאור מליקסון ולפרישה שלו היום, אבל זה הכי טוב שהצלחתי.

"אתה הולך לעשות עכשיו משהו מטופש ולצחוק מעצמך?" "כמעט, את זוכרת שכתבתי להזווית טור על המבוא לחוקת הכדורגל? אז עכשיו אני כותב על הנבדל ואני תקוע וצריך את עזרתך"

סיכומי העשור כבר צצים מכל עבר וגם אני החלטתי לסכם את העשור שעבר עלינו, אבל בצורה קצת שונה – דרך התמונות האייקוניות של אירועי הכדורגל שסימלו עבורי את הרגעים הגדולים של העשור האחרון (חלק ב’)