// מאת משה דביר

לאחר ההפסד המשפיל לאטאלנטה 0-5, אחד מהגדולים והכואבים שידעה הקבוצה אי פעם, עלתה בי מחשבה לכתוב את הטור הנוכחי, שללא ספק מסמן שמילאן הגדולה כבר איננה מזמן, ומה שנשאר לנו ממנה זה רק השם.

מאז ומעולם כיכבו במילאן שחקנים מהמעלה הראשונה. מרקו ואן באסטן, ג׳ורג׳ וואה, צ׳זארה מלאדיני ובנו פאולו מאלדיני, נסטה, ריבאלדו, רוי קושטה, גאטוסו, פירלו, שבצ׳נקו, אינזאגי, סיידרוף, קאקה ועוד רבים אחרים. מילאן הייתה אימפריית כדורגל בכל קנה מידה, היא שנייה רק לריאל מדריד כשיאנית זכיות בליגת האלופות, שנייה ליובנטוס כשיאנית זכיות באליפות איטליה וגביעי הליגה השונים, ושימו לב לנתון הבא – ראשונה (יחד עם בוקה) בכמות זכיות תארים כללית – 47 תארים סה״כ!, מקומיים ובינלאומיים. אימפריה לכל דבר.

עוד בשנות ה-50 וה-60 מילאן הייתה לאחת הקבוצות החזקות באירופה (כ-13 תארים), בשנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-80 חלה ירידה בחוזקה של הקבוצה (כ-5 תארים), שהגיע לשפל כאשר התנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה, ואז בשיא השפל הגיע אדון סילביו ברלוסקוני.
ברלוסקוני היה איש עסקים ותקשורת יליד העיר מילאנו אשר רכש את מילאן ב-1986 ובמהרה הפך את מילאן לכח עולה בקנה מידה עולמי – אימפריה של ממש. מרגע שרכש את מילאן, ידעו בצד השחור-אדום של העיר עליות רבות, אחת לכמה שנים הייתה עונה חלשה, אבל במילאן תמיד ידעו לקום ולהתאושש בחזרה. תחת שרביטו, מילאן ידעה את תור הזהב של המאמן הנפלא אריגו סאקי, פאביו קאפלו ומאוחר יותר גם של קרלו אנצ׳לוטי.

ברלוסקוני היה ידוע בלשון החלקלקה שלו, שגרמה לו לא מעט אי נעימויות במהלך השנים. ב-2009 הוא הואשם בהוללות מינית, והחל משנה זו החלו האשמות פליליות כלפיו ושערוריות רבות בהם היה מעורב. הוא הפנה תשומת ליבו למשפטים הרבים, להאשמות כנגדו ולשערוריות, הוא החל לעסוק פחות ופחות במילאן. למרות שעוד זכתה באליפות בשנת 2010/2011 (מי אמר זלאטן?), ואף בסגנות בשנה שלאחר מכן, ללא ספק זוהי נקודת המפנה הראשונה הגדולה בדעיכתה.

עונת 2012/2013 הייתה נק׳ המפנה השנייה, שכן עונה זו הביאה עימה גל עזיבת כוכבים רבים וגדולים כדוגמת טיאגו סילבה, זלאטן, נסטה, סיידרוף, אינזאגי ועוד אחרים. אמנם מילאן הצליחה בדרך נס להשתחל למקום השלישי, אך זוהי הפעם האחרונה שסיימה בטופ 4 של הסרייה א׳, והחל משנת 2013/2014 האימפריה מהעיר מילאנו לא משתתפת בליגת האלופות, מפסידה הכנסות רבות בשל כך ובתוספת חוסר ההשקעה של ברלוסקוני בשנים אלו והבאות מילאן אט אט הופכת לקבוצת אמצע טבלה לגיטימית.

מאז פיטורי אלגרי באמצע עונת 13/14 חלפו במילאן לא פחות מ-9 מאמנים שונים, הגיעו והלכו עשרות שחקנים והתנהלות המועדון הופכת חובבנית. אם לא די בחילופי מאמנים ושחקנים רבים, גם חילופי תפקידים רבים בהנהלה גורמים לחוסר יציבות במועדון וחוסר ניסיון ניהולי.

בשנת 2017, אחרי כמה שנים של הזנחה, החליט ברלוסקוני למכור את מילאן בסכום עתק של 740 מיליון אירו לקבוצת משקיעים מסין בראשות יונג הונג לי. בעקבות המכירה החלו תקוות רבות בקרב אוהדי מילאן בכל העולם שעידן חדש מתחיל. הבעלים החדש רכש מהר מאד (עוד בטרם העסקה הושלמה לחלוטין) שחקנים בשווי של כ-200 מיליון אירו והגדיל את התקציב של מילאן עם חוזים ענקיים לשחקנים (תקציב גדול משמעותו הוצאה גדולה). מהר מאד התברר שללי היסטוריה וחשד בזיוף דוחות פיקטיביים, הרצת מניות ורישומים כוזבים בסין, וכנראה ללא יכולת כלכלית לעמוד בסכומים אלו על מנת לעמוד ברכישה ובהבטחות שלו לברלוסקוני לחזק את הקבוצה כראוי לאורך השנים. לי לקח הלוואה של כ-300 מיליון אירו מקבוצת קרן הגידור האמריקאית – ״אליוט״, וכשלא עמד בהלוואה, מילאן עברה לשליטת חברת אליוט.

אליוט ידועה כחברה שמנצלת מצוקות כלכליות של חברות על מנת לרכוש אותן בזול ולהרוויח מפירוק וממכירת נכסיהן. כחברה שהמוטו שלה הוא כזה, ובחוסר ניסיון ניהולי בתחום, באליוט לא ממהרים להשקיע כספים רבים בחיזוק הקבוצה. הכסף שמושקע ברכש הוא בעיקר הכנסות הקבוצה, שכמובן ירדו משמעותית בשנים האחרונות. כאשר ההוצאות הרבות להן גרם לי עדיין מרחפות כמו ענן, מילאן הגיעה להסכמה עם אופ״א שכדי לעמוד בחוקי הפייר פליי הפיננסי ובמקום לקבל קנס כספי, היא לא תשחק בליגה האירופית בעונה הבאה.

נכון לעכשיו, אליוט השקיעה כ-50 מיליון אירו במילאן על מנת לגרום לקבוצה לעמוד על הרגליים ולמנוע פשיטת רגל, כך שההשקעה שלה בקבוצה עומדת על כ-350 מיליון אירו (כולל ההלוואה ללי). כזכור, זה אפילו לא מחצית הסכום מעסקת ברלוסקוני, כך שכשאי אפשר להרוויח מפירוק הקבוצה, הדרך להרוויח ממנה היא מכירתה ועל זה בונים באליוט. אמנם טרם נמצא קונה אידיאלי שייקח את מילאן לידיו וישקיע בה, אך באליוט ממתינים בסבלנות, הם יודעים שיש בידם נכס ששווה הרבה מאד כסף.

בעודי כותב שורות אלו, מילאן מודיעה באופן רשמי שזלאטן חוזר הביתה, למילאן. "אני חוזר למועדון שאני מכבד מאוד ולעיר שאני אוהב מאוד. אלחם ביחד עם חבריי לקבוצה כדי לשנות את המצב אליו נקלעה הקבוצה העונה. אעשה הכול כדי שזה יקרה", אמר זלאטן במעמד זה. אמנם הוא לא יגרום לכך שהקבוצה תתמודד על האליפות, ואולי אפילו לא יוביל אותה לאירופה, אבל איזה כיף לשמוע שהענק השבדי חוזר לאירופה, ולא בשביל לזלול תארים אלא כדי להרים מהקרשים קבוצה שהוא באמת אוהב.

לנו הצופים, האוהדים וחובבי הכדורגל נשאר רק לקוות שמילאן תחזור לגדולתה, שיגיע רוכש שייקח לידיו את מילאן הכבולה, ויחזיר אותה למקומה הראוי.