בטור זה אנסה להיכנס לראשו של מאמן מכבי תל אביב מבחינת מערכי משחק אפשריים, היררכיה בסגל בכל תפקיד ומשימות קריטיות הדרושות על מנת לצאת מחוזקים מהכישלון המהדהד בניסיון להשיג את כל התארים בזירה המקומית.

הקיץ הראשון בעידן פוסט ג'ורדי קרויף מתאפיין ב"החלפת דיסק" במועדון הכדורגל של מכבי תל אביב. את שינוי התפיסה ניתן לראות בצורה חותכת ברבדים שונים ורבים.

עשירי ביוני 2010, שעות אחר הצהריים המוקדמות, כססתי ציפורניים. הידיעות באתרי הספורט זרמו בכל דקה, תרבות הפריצות באפליקציות הייתה בחיתוליה, אבל סאגת החתימה של ברק יצחקי שיגעה אותי

בחרתי את רשימת נבחרי העונה שכנראה לא תמצאו בשום מקום שיעשה זאת, אוטוטו, יום לאחר סיומה. תקראו לזה רשימה אלטרנטיבית, אני קורא לזה לחשוב מחוץ לקופסה.

האירוע אמש על ספסל הקבוצה, הוציא החוצה את מה שמתרחש במועדון זה זמן לא קצר - חדר הלבשה מפולג ובעייתי

מכבי תל אביב סיימה את העונה ו"הולכת לים"? אז זהו, ממש לא!

העונה החמישית של ג'ורדי הייתה צריכה להיות האחרונה שלו.

מה יש בו? מה יש בכדורגל שהופך את האוהדים לחסרי הבחנה בכל מה שקשור לקבוצתם האהודה?