אם יש דבר שעדיין ראוי להערכה אצל בית"ר ירושלים, זה רק הקהל שלה שגם לאחר הכניסה לפיגור בדקה התשיעית של המחצית הראשונה המשיך לשיר.

כנראה שאני לא יכולה להסתדר בלי כדורגל, אחרת אין לי דרך להסביר איך נחתתי ביוהאן קרויף ארנה באמסטרדם, למשחק של הולנד נגד גרמניה בליגת האומות

לפני שבוע הפועל באר שבע ערכה משחק אימון מול הפועל אדומים אשדוד מליגה א'. האלופה מדשדשת מתחילת העונה ונדמה שהניצחון על האשדודים באדום הוא זה שאמור היה להביא לה את הדרייב מול האשדודים באדום צהוב.

נשימה עמוקה ואני שוב ביציע המזרחי עם כל המשתמע מכך. הריחות של ירושלים, הרוח הקרירה שמגיעה עם הקול של אמא שמהדהד בראש "קחי משהו חם", אני עונה לה שחום אימים, אבל כמו תמיד מגלה שהיא צדקה ומחייכת לעצמי. תכף יהיה חם, ביציע תמיד חם.

בית"ר ירושלים תמיד מוצאת את הדרך לעמוד על הרגליים האחוריות ולשאוג, ברוך הבא למועדו ן- משה חוגג.

עם עננת הבקרה התקציבית והאפשרות לרדת לליגה הלאומית, המטרה של האוהדים עומדת לנגד עיניהם והם לא מתכוונים לעצור עד שהיא תושג- אלי טביב צריך לעזוב

הערב תחזור בית"ר ירושלים לכר הדשא בטביליסי שבגיאורגיה, לפתוח את המסע האירופי שלה.

בשישי נפתחה ליגת כדורגל החופים בארצנו הקטנטונת וזו הזדמנות נהדרת למי שחש געגוע עז לכדורגל ישראלי בכל דרך שהיא.

למועדון הזה של יחידי הסגולה יש תנאי סף ברור והוא שאתה חייב להיות משוגע. שפויים לא יחזיקו מעמד במועדון שדרמות הן חלק מהמוטיבים המרכזיים שלו.

את הפעם הראשונה שלי בנתניה אזכור לתקופה ארוכה, אחרי שזכיתי לראות את ה4-1 של בית"ר ירושלים ומכבי נתניה ישירות מהיציע. הייתי בצד המאוכזב, אבל אין כמו כתיבת טורים (ומגש פיצה) כדי להתחמק מתחושות יגון. אז קדימה, בואו נעביר נושא.