באיירן מינכן במקום השישי? מתי בפעם האחרונה המשפט הזה נשמע? כשמדברים על הספרה שש בהקשר של באיירן, אנחנו יכולים להיזכר בעיקר בשש האליפויות הרצופות של המועדון הנפלא ולא במיקום המפתיע. כשמנתחים את המצב קצת יותר לעומק, רואים שניקו קובאץ' קרוב מאוד להגעה לנקודת האל-חזור, על-אף הגיבוי לו הוא זוכה כעת. עם זאת, צריך לזכור שסגל הקבוצה הוא עדיין החזק ביותר בליגה, בפער מהמקום השני ובשלב הזה של העונה המצב רחוק מלהיות גמור.

מרד שחקנים

הדיווחים הנוכחיים בתקשורת הם על מרד שחקנים נגד ניקו קובאץ'. השחקנים המובילים שמוזכרים בקשר למרד הם ג'רום בואטנג, חאמס רודריגס ופרנק ריברי. אם הדיווחים נכונים, אז מצבו של קובאץ' רע, אם כי אינו סופני. בעונה החולפת מרד השחקנים נגד קרלו אנצ'לוטי כלל את ריברי ובואטנג, אלא שאז הצטרפו אליהם גם מאטס הומלס, תומאס מולר ואריאן רובן, שנכון לעכשיו לא מוזכרים בבורסת השמות שפנתה כנגד המאמן. אותם שחקנים שהובילו לפיטורים של אנצ'לוטי הם חמשת השחקנים בעלי המעמד הגבוה ביותר בחדר ההלבשה. חדר ההלבשה של באיירן נחשב למלוכד מאוד, ומעטים הסכסוכים בין השחקנים, ככה שהשאלה המשמעותית מבחינתו של קובאץ' היא האם חדר ההלבשה פולג לשני מחנות (מבחינת תומכים-מתנגדים), או מבחינת (מתנגדים-שותקים), כשהשותקים מחכים לכך שהמאמן יפוטר ויצטרפו למתנגדים במצב בו הוא לא יילך בקרוב. השאלה המרכזית היא לאן יפנו מולר, רובן והומלס (וגם נוייר), כאשר אם אלה יפנו גם הם נגד המאמן נראה שגורלו נחרץ. כרגע, כששני המורדים החזקים ביותר הם ריברי הוותיק ובואטנג שמעמדו נחלש נראה שלקובאץ' עדיין יש סיכוי לסובב את העניינים לטובתו.

המצב מסוכן גם מבחינת ראשי הקבוצה שכן חדר הלבשה שמרשה לעצמו להתאגד נגד מאמן שני בתוך שתי עונות הוא חדר הלבשה מסוכן. כשמסתכלים על המצב לעומק אסור להתפלא. הגרעין הוותיק של באיירן משחק יחד במשך שנים ולמרות שיש בקבוצה שלוש קליקות הרי שהיחסים בין הצדדים טובים מאוד. הקליקות הן ה"לטיניים" – טיאגו, חאבי מרטינז, חאמס רודריגז. ה"גרמנים" – שכוללת את שחקני נבחרת גרמניה ופרנק ריברי וקליקת אריאן רובן שנחשב למי שמתרחק מבילויים קבוצתיים, אך עדיין בעל השפעה מרובה בחדר ההלבשה. כשמחברים את כל שנות המשחק של ותיקי הקבוצה מגיעים למספר עצום, 8 עונות לנוייר, 12 לריברי, 10 לרובן, 8 לבואטנג ו11 למולר. שמירה על שלד וותיק לאורך זמן הוא דבר טוב, אך דבר שעלול לגרום לנזקים גדולים בחדר ההלבשה ולמצב בו קבוצת השחקנים הבכירה מסלקת באופן שיטתי מאמנים שלא באים לה טוב בעין, כמו במקרה שלנו.

הבעיות של קובאץ'

לניקו קובאץ' יש מספר בעיות. הראשונה היא חוסר הנסיון שלו בקבוצות גדולות. תמיד נוהגים להזכיר את מקרה פפ גווארדיולה וזינאדין זידאן שמונו ללא נסיון בקבוצות גדולות והצליחו, אך שני אלה, בניגוד לקובאץ', היו שחקנים גדולים שזוהו מאוד עם המועדון וקובאץ', למרות ששיחק בבאיירן מינכן, לא נחשב לשחקן שמזוהה עם המועדון. בנוסף, צריך לזכור שעל כל פפ גווארדיולה יש חמישה יורגן קלינסמן שקיבלו הזדמנות ושקעו במהרה. הבעיה השנייה של קובאץ' היא שהוא היה רק האפשרות הרביעית של באיירן מינכן. יורגן קלופ סירב לפנייה מהקבוצה, יוגי לאב נשאר בנבחרת ותומאס טוכל העדיף להגיע לפאריס. במצב שכזה, קשה מאוד לבצע קפיצת מדרגה כמאמן מקבוצה בינונית לקבוצת על.

הבעיה האחרונה של ניקו קובאץ' ואולי העיקרית היא היעדר האפשרות לבנות קבוצה בדמותו. הרכש הקיץ היה דל ולא כלל אף שחקן שהמאמן הביא. לכאורה, המצב נכון וחשוב להמשיך עם שלד מנצח ומוצלח, אך מצד שני בכל העולם נהוג שמאמן חדש מביא את השחקנים שלו. שחקנים שמעריכים את המאמן ומכירים את שיטת המשחק שלו עוזרים לו להיטמע בקבוצה החדשה. ברגע שמאמן חדש וצעיר, שממילא מגיע בעמדת נחיתות, נוחת לבד במועדון כזה, הסיכויים שלו נמוכים.

אז מה יקרה?

ובכן, צריך לחכות. ההערכה שלי היא שהסבלנות שניקו קובאץ' יזכה לה במקרה של המשך התקופה הרעה היא מעטה ומהר מאוד הוא ימצא את עצמו בבית. השאלה הגדולה היא מי יהיה המאמן החדש שיגיע, ואיך הוא יתמודד עם ההודעה של קברניטי הקבוצה לפיה בשנה הבאה, שנת ה-120 של המועדון, הם מתכננים רכש עצום, ברמה שבאיירן לא ידעה מעולם.