בעולמם של גנבי הדעת, נבחרת ישראל היא נבחרת של "הטובים", אלה שעושים דברים טובים על המגרש, שמציגים עמידה טקטית נכונה, ושגם אלילת המזל הולכת איתם. כי "המזל הולך עם הטובים". כי נבחרת ישראל היא "נבחרת שמסוגלת, ביום נתון, לנצח כל נבחרת בעולם". הרי נבחרת כמו ישראל, שמייצגת את הליגה השישית בטיבה באירופה, היא נבחרת חזקה. אפילו אם ליכטנשטיין מביכה אותה בביתה.

בעולמם של גנבי הדעת, ערן זהבי הוא שחקן טוב יותר מתומר חמד. שני החלוצים בני אותו גיל, ושניהם עשו דברים יפים בכדורגל הישראלי. אבל עובדה היא שתומר חמד מתאמן בקבוצות ספרדיות ואנגליות משנת 2011, וערן זהבי מתעסק בשיאים של ניסים אלמליח. מאז שיצא לאירופה, תומר חמד לא רודף אחרי כסף אלא אחרי כדורגל, הוא משחק כיום באחת הליגות הקשות ביותר באירופה, פיזית וטקטית, וערן זהבי משחק בליגה שמשלמים בה הרי-הרים של כסף רק כדי למשוך שחקנים מהליגה השישית באירופה והשמינית בדרום אמריקה כי ככה סינים יודעים לעשות דברים – להעתיק ולחפש פתרונות אינסטנט ולא להשקיע ביסודות. כמו בישראל. על מה ששניהם מביאים לנבחרת, לא צריך להרחיב.

בעולמם של גנבי הדעת, מאמן נבחרת מוערך לשעבר (ותחליטו אתם למה ה"לשעבר" מתייחס) יכול לכנס מסיבת עיתונאים ולומר בפה מלא אל מול המצלמה ששלושה שערים שקבוצתו הבקיעה ב-9 דקות אחרי יותר מ-500 דקות שחונות גרמו לו להבין שקבוצתו יותר מתאימה לאחיין של יו"ר ההתאחדות לשעבר, זה שכבר הביא את אותה הקבוצה בדיוק למקום האחרון בסבב ההשמדה האחרון שלו בליגת העל. הוא יכול לומר זאת מול המצלמה, כי הוא יודע שזה יעבור בלי שאחד העיתונאים יקום ויאמר – היי, מר גוטמן, אתה גנב דעת. ולמה?

כי בעולמם של גנבי הדעת, להיות עיתונאי שעוסק בכדורגל בישראל זה אומר שאתה יכול להמר במשך עונה שלמה כל שבוע שמכבי ת"א תפסיד ושמכבי חיפה תנצח, והתל אביבית תסיים את אחת העונות הטובות בהיסטוריה שלה והחיפאית את אחת הגרועות שלה. עיתונאי בישראל זה אומר לקבל סקופים בוואטסאפ, או לקלל ברדיו, או להתלהם בערוץ הספורט, כי אין מי שיבקר אותך, כי כולם פה כמוך.

כי עולמם של גנבי הדעת היא מדינה וקוראים לה ישראל, ולאף אחד בה לא אכפת שגונבים לו את הדעת, כי הוא כבר רגיל. כי החל משחקני הנוער שבגיל 15 עולים למשחק בשבת בבוקר עם תסרוקת א-לה-פול-פוגבה, דרך המאמנים ששבוע אחד עוטים ארשת של פרשנים רציניים ובשבוע שלאחר מכן מפוטרים בבושת פנים אחרי שהחריבו עוד קבוצה בליגת העל, המשך בעיתונאים שוויתרו על כל סטנדרט מקצועי ועד לאחרון האוהדים שימשיך לשלם כסף כדי לצפות ברפש נזרק עליו מבעד למסך הטלוויזיה ואתרי האינטרנט שעוסקים לכאורה בכדורגל. זהו עולמם של גנבי הדעת, אבל אתם כבר מכירים אותו טוב.