Tag Archives: ולדימיר איביץ'

אחרי המשחק מול בני יהודה התקשיתי להירדם. תהיתי, האם איביץ' הרגיל אותנו לטוב מידי? וגם למה ג'ראלדש עבר בהעברה חופשית לאפואל ניקוסיה ולא נשאר אצלנו? וניסיתי לחשב כמה עוד משחקים נותרו העונה בהם אראה את בלקמן פותח בהרכב.

שתי עונות עברו מאז שנחת כאן העוף המוזר הזה, שכבר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו התאהבתי בו, ובסיומן קשה לראות מישהו שיוכל להתעלות על מה שאיביץ' עשה בתקופה שלו במכבי

לצד כל השמחה שסובבת את ההישג המסתמן, בוקעים גם לא מעט רגשות של מתח וחוסר וודאות. בפני הצהובים ניצבת משימה קשה לא פחות לקראת העונה הבאה: מציאת האדם המתאים שייכנס לנעליו של ולדימיר איביץ', שמבחינתו כנראה מעוניין לבצע קפיצה לבריכה העמוקה של הכדורגל האירופי.

לכבוד חג הפסח החלטתי לעדכן מעט את ההגדה ולשאול קושייה חדשה - אם כל אחד מארבעת הבנים היה מאמן בליגת העל, איזה מאמן הוא היה? בואו נצלול לעומק השאלה.

26 מחזורים חלפו, משחקי הפלייאוף לפנינו ולשם כך החלטתי ללבוש את חליפת האובייקטיביות ולסכם את העונה הסדירה תוך התמקדות באנשים והאירועים שהפכו אותה לטובה ומעניינת יותר.

מי שקורא את הטורים שלי יודע שאני מעריץ את איביץ', מוחל לו על שטויות וטעויות ושם בו את מבטחי.. אבל די! הקרדיט אזל היום

אנחנו ממשיכים מאיפה שעזבנו בסיכום של העונה שעברה כשהמטרה זהה: לסמן את הבלמים הצעירים המבטיחים ביותר תוצרת כחול לבן שיש לנו.

הניצחון הצהוב אתמול הוא הרבה מעבר ל"עוד ניצחון". זאת לא היכולת, לא הכדורגל הסוחף של העונה השעברה ובטח לא מה שהייתי מצפה מהקבוצה שלי מבחינת יצירתיות ומהלכי משחק. אז למה זה לא עוד ניצחון? כי המשחק אמש הוא ניצחון של הרוח, ניצחון של מאמן, של רצון ושל מאמץ.

בפרק #114  המראיין הפך למרואיין וברק קורן ראיין את טמיר זוארץ ותם סולל אוהדי מכבי תל אביב לשיחה על העונה.

במהלך הכתבה אבחן את אותם גורמים שאפיינו את הצהובים לאורך כל העונה, ואסיים עם מבט קצר אל המבחן הבא של התל אביבים, מוקדמות ליגת האלופות.